(:

כולם אומרים שאם הוא שם לי ברקס אז נכשלתי, אבל אני לא סקפטית כ"כ; בכל זאת זה היה ברקס מהוסס כזה של שניה קטנה, בלי שום בום או זעזוע או משהו.

אני חושבת שקיבלתי את זה יפה, לפני ואחרי.

היה לי שיגעון של חצי שעה ונרגעתי. ישבתי בשיעור של איריס והשתגעתי; (וואו) שתיתי מים ולא הפסקתי לזוז וישבתי על הרצפה ואיריס הייתה מסכנה. אני שונאת לעשות לה את זה, אבל זה גדול ממני וממנה ביחד. (כן.) אז היא נשברה (ו) והוציאה אותי. אז יצאתי ונכנסתי לחדר של הרכזתשכבהשתחייה וסיפרתי לה ולמורה לשעבר להסטוריה שתחייה אחושרמוטה (הילהרומש המלכה) שיש לי טסט ראשון ואני צריכה לצאת מביצפר וכו', אז הן שמחו נורא ואיחלו הצלחה ואמרו שגם אם לא אעבור (סעמק (:), לא נורא, ושכמעט אף אחד לא עובר בראשון.. ואני כזה, באמת? מה? למה? למה לספר לי את זה?

כולם הלחיצו. אבל נכנסתי לשיעור וירד לי כל ה בלאגן

הגעתי מנוונת לשיעור שלפני, (שהיה הדבר הכי נורא שיצרתי בחיי), אבל הטסט עצמו היה די חלק. חוץ מהברקס ההוא, המהוסס.

וזה שנכבה לי האוטו ברמזור ועשיתי פקקון קטן. אבל האמת שכולם לקחו את זה בסבבה, ואפילו הטסטר שבר דיסטנס באותו רגע. ((מה שלא הפריע לו להציב חומה כפולה ומכופלת רגע אחרי זה))

נו, ניחא.

אז חזרתי הביתה ויצאתי על אמא, שאמרה כל הזמן לא לקחת ללב. לא לקחתי ללב, לקחתי את זה סבבה. היא סתם הייתה מוכנה לדרמות וכו', אז היא too בנתה סביבה שמונים חומות. אבל בסדר, ניחא גם על זה.

כמו שאמרתי למגון, אין לזה אפקט כשזה כתוב. אז מי שרוצה לשמוע סיפור משעשע (+חיקוי טסטר ציני ומרושע), מוזמן 

אז חזרתי הביתה וישבתי בערסל ודיברתי בטלפון ומצאתי הפתעות מפוזרות באבק. אני יכולה לעשות אוסף. ועכשיו קצת כואב לי הראש והעיניים מבריקות, אז אבא עשה לי מסאג' עיניים (אני נשבעת ומצהירה בפני העולם שזה מעולם לא קרה, ושזה היה נחמד מאוד) וקרקפת, והיה בנבנבנבנבנבנבנבנבנזנונים.

זהו.

אבל חניתי בן זונה. באמת.