מה מצב הרוח שלך כרגע? באסה מהולה בסבבה. כולם בדרך לגדנ"ע, מתחילים לקפוא מקור - ורק אני לבד בבית, בחדר הנורא-נורא מסודר שלי, בוהה בתמונות שצילמתי לפני שמונים שנה. אולי אח"כ אצא החוצה ואבהה בנבטים שלי; שמתי אותם במקום עם קצת יותר שמש. מעניין אם זה יאיץ את הגדילה שלהם. אני חולה. כואב וכיף לי.

מה אתה מרגיש כשאנשים מדברים על עצמם בגוף שלישי? שהם מעריכים את עצמם המון, לפעמים בהגזמה.

מה הן המילים הכי יפות בשפה העברית? תפוח, דבק

שחור- סתם צבע או דרך חיים? לא סתם, אבל צבע.

מי האנשים הכי משוגעים שאת מכירה?

גיימן, אמא שלי

באילו מילים את מרבה להשתמש?

סעמק, יו, "כן.. זה היה מצחיק.", סבבה/אחלה/פנאן, כלומר, אז

איך חבריך מכנים אותך?

פעם זה היה נֵגֵא. היום זה נוֹג, אצל רובם. פעם היה גם הרבה 'אחותי' [והיום יש מעט. בכלליות.]

ועכשיו לאמצע:

הייתי אצל הרופאה, שאישרה שאני חולה (באמת כל הכבוד) לפחות עד יום חמישי. חזרתי הביתה והלכתי לבדוק מה שלום הנבטים, ובדרך קוקה וקוקיה (AKA הכלבה של השכנים. צירוף מקרים משעשע.) התחילו לרדוף אחת אחרי השניה ולהציק. זה היה מאוד משעשע, בייחוד אחרי התקפת הצחוק שהייתה לי כמה דקות קודם - כשאמא ואני חלפנו על פני אדם שהולך כאילו תקוע לו מקל בתחת (אבל הוא באמת נראה ככה, לשם שינוי.).

החלטתי לצלם. נכנסתי להביא את המצלמה, וכשיצאתי קוקיה כבר לא הייתה שם. חזרתי הביתה והוצאתי לי סיגי (שתקו), אותה צילמתי בכל מיני מקומות. בין השאר, ליד הנבטים -

אחרי זה ניסיתי לצלם את עצמי קופצת. איכות מסריחה. כיף (:

וסיום, כיאה לתלמידת קולנוע שכמותי שאוהבת לשמור על מבנה-העלילה (האמנם?).

צילמתי גם את הירח עם מנורת רחוב בחשיפה ארוכה, ככה שיצא משהו פסיכודלי, אבל לא אעלה לכאן כי אין בזה יותר מדי (בניגוד לאחרות? אולי).

ואחרי שצילמתי דברים היה לי הכתם-פלאש השחור הזה בעיניים, שכל הזמן הלך לשמאלי, וכל הזמן חשבתי שזה קיפוד אז נבהלתי.

הדג שלי גוסס, חוץ מכל אלו. ודווקא עכשיו, כשהאקווריום שלו כ"כ נקי.

[כן, הדג לא נמצא כרגע.]