LADY NL;)

אני לא יודעת איך להתחיל...מי שהיה שומע מה שעברתי כל התקופה הזאת מפסח עד היום
היה אומר "הנערה הזאת צריכה עכשיו טיפול פסיכולוגי".בולשיט.
אני מנסה לזכור הכל,גם את הדברים הטובים שעברתי מחופש פסח עד היום ולא לשכוח אף לא פרט אחד קטן.
כי כל פרט פה,חשוב.
אני לא יודעת באמת איך להתחיל,כי אין לזו בדיוק כל כך התחלה,אני אנסה.
הכרתי מישהו,הקשר ישר נשמע כקשר הזוי,גיל,אמונות,דת
אבל עזבו את החלק הזה מי שמכיר אותי באמת יודע שזה ממש לא משנה,שמתאהבים בבן אדם ונותנים לו כבוד לא מסתכלים
על מה הוא מאמין,מה הגיל שלו וכל דבר הקשור לזה.נתתי באותו בן אדם אמון,אין לי מושג למה,אני גם לא יודעת אם באמת מגיע לאותו
הבן אדם את הכבוד והאמון שנתתי לו,בכל מקרה,כמו שזה הגיע מהר,כך זה חלף מהר,חלף מהר הרגש והאמון אך הכבוד,הערכה אחרי
הכל נשארו.היינו ביחד פחות משבוע אם אפשר לומר עד שהכל הסתיים.הוא איזה יחצן של מסיבה גדולה בת"א שהייתה בפסח לא רוצה להזכיר שמות
בטוח רובכם הביילנים יכירו טוב טוב.נסעתי לשם,קבוצה גדולה של חברים,הוא אמר לי שהוא רוצה שאני אסע לשם למרות "הפרידה" בהתחלה אמרתי לעצמי
"נעמה?מה תעשי שם?למה את בכלל הולכת?את נוסעת לשם רק בשבילו! לא בשביל להנות..." אבל הבנתי שמה שחשבתי זה הפוך,בסופו של דבר
נהנתי מכל שנייה,הכרתי אנשים חדשים,אני נסעתי לשם רק בשביל להנות נטו.אומנם שם באמת נקרע לי האמון בו.
נשארתי לבד,אני ועוד שתי חברות,מקום רחוק מאד מהבית שדורש נסיעה מהמועדון עצמו במונית פלוס רכבת עד הבית.
נגנבו ממני מאה שקל,לא ידעתי מה לעשות,איך לחזור הביתה,הייתי כולי בחוסר ידיעה,מקום שפעם ראשונה הייתי,אפשר לומר שבאמת לבד,אותו בן אדם
שהיה לו את הכסף,לא נתן,לא יכול לתת, אין לי באמת מושג למה,אותו אדם שאמר פעם שהוא אוהב אותי ואני עלאק אלוהית משאיר אותי מאחור ללא "שקל על
התחת" רחוקה מאד מהבית.אבל אולי אני זאת שהייתי לא בסדר,שנתתי יותר מידי אמון בבן אדם שאני מכירה שבוע שבעצם ההגדרה של מכירה אותו
לא ממש ממשית פה.אני יודעת שהוא בן אדם טוב,בן אדם מיוחד אבל אני שמחה שזה הסתיים.
זה כל כך לא בשבילי,אבל אני שמחה שעברתי את החוויה הזאת של להיות רחוקה מאד מהבית,בלי שקל אחד,זו באמת מן "השרדות" שכזאת
במקום שראית רק פעם ראשונה בחיים שלך,מסתובב כמו בן אדם חסר בית,עם בגדים קצרים חשופים כי המקום עצמו של המסיבה מקום
מאד סגור וחם שם אז צריך להתאים את עצמך לחום שם כדי לא להיחנק.באותו זמן הבנתי מי החברים שלי באמת,אלו שלא רצו לעזוב אותי
שגילו הבנה,נכונות לעזור ללא שום דבר לקבל חזרה.אני לא רואה את עצמי משאירה מישהו אפילו אדם שאני לא מכירה רחוק מהבית שלו
ללא כסף אפילו אם אין לי שום רגש אליו או אם אני שונאת/אוהבת את אותו האדם לא הייתי משאירה אותו בכזה מצב של חוסר אונים.
אבל למדתי מהמצב הזה הרבה
ושוב
אני שמחה שעברתי אותו
כל החלק הרע שעברתי שם יחסית מתגמד למה שקיבלתי
קיבלתי ידע,חברים שאני יכולה לסמוך עליהם,עצמאות,בגרות,למידה,אזור חדש,אהבה חדשה,התמכרות חדשה
ואני מודה
שעברתי את כל זה.
הכרתי אנשים מדהימים שאם לא הייתי עוברת את "החוויה" הזאת לא הייתי מכירה אותם.
הכרתי אנשים חדשים,זהויות חדשות,אמונות חדשות,עצמאות חדשה של אנשים
ובעיקר
קיבלתי אהבה חדשה ועצמאות ואת האמת
הדבר היחיד שאני יכולה לדעת בוודאות שאני מפחדת ממנו
הוא רק
אלוהים

כי יש כאלו שעוד חיים בשאלה אם אלוהים קיים או לו קיים ואני עוד אחת שחונכה בגן דתי עם ערכים דתיים עוד שואלת את השאלה הזאת שוב ושוב
וכן אני נערה חילונית לגמרי,אנו בבית שלי חוגגים את החגים,אבל לנסוע בשבת אנחנו נוסעים,לאכול כשר המשפחה שלי
לא כל כך מתמידה
אבל אלוהים זו שאלה אחרת.

קמתי היום בשתיים בצהריים,אין לי היום בית ספר אם אפשר לומר זו סוג של הברזה.
הלילה הזה היה אחד הלילות היפים והעמוקים שהיו לי,נפגשתי עם אחד שהכרתי מהמסיבה שהוא חבר טוב של האקס שלי.הוא נוהג אז הוא נסע אלי הביתה.
יצאתי הביתה בשלוש לפנות בוקר,אפילו לא נעלתי את הבית שלא ארעיש,אני יודעת שזו חוסר אחריות מצידי אך במזל שום דבר לא קרה.
הלכתי אליו,התיישבנו באוטו כי היה קר בחוץ,הוא קנה בירה,פעם ראשונה שלא היה לי באמת חשק לסיים בירה שזו אחת הדברים שאני אוהבת.התחלנו לדבר,
הוא ואני מאד דומים אני חושבת,כל אדם שישמע את השם שלי או שלו ישר ויעשה פרצוף עקום,לצערי לא מכירים את האופי שלי,רק חיצוניות.
נערה "רעה" שאוהבת לצאת ולבלות,שלא מתחברת שלכל אדם ואדם ויש לה דעות משל עצמה והיא הכי לא תלך בעדר אלא היא תלך בכיוון שלה,
במחשבות שלה,וסליחה על המילה תשים זין על מה שחושבים עליה.מצד אחד כן זו מה שאני אבל מצד שני הרבה לא מכירים את האופי
שלי,את הנעמה מאחורי כל המסכות,נעמה הרגישה,הפגועה.אני לא אשכח איך פעם ידידה שלי אמרה לי "אוי נעמה את נראת נפלא היום"
כל כך רציתי לומר לך שאולי במחוץ אני נראת "נפלא" אבל אם תורידי את מסכת האושר החיצונית שלי,תראי שהכל קרוע ומדמם בפנים,אך לא היה לי אומץ לומר לה.
אני באמת עברתי המון דברים בחיים שלי,דברים שאני גאה בהם וגם כמה דברים שאני לא גאה בהם אבל "החלמתי".ישבנו באותו,כל אחד הוריד
אחד לשני לאט לאט את המסכות,דיברתי איתו פעם ראשונה הכי אמיתי,הכי נעמה,פעם ראשונה שדיברתי בלי כל מסכות האושר
מסבבתי,פשוט להיות נטו נעמה,להוציא הכל להשתחרר,וככה גם הוא,אני חושבת שזו הפעם הראשונה שהרגשתי שלמה עם עצמי.
מי שאני,מי שהוא.
בסוף התנשקנו
זה היה מדהים
כי זה היה אמיתי,ללא כל מסיכות אושר,ללא פוזה,ללא רגשות אשם ללא כל מצפון
פעם ראשונה כנראה שהתנשקתי עם בן אדם
שהייתי נעמה לגמרי
פתוחה
כמו שאף פעם לא הייתי
שיהיה לכם סוף שבוע טוב.מקווה שנהנתם לקרוא את מה שכתבתי.
פוסט הבא אני אפרסם תמונות חדשות
עד פעם הבאה
 LADY NL