The improbable conclusions
|
| 4/2009
הלכתי לתחנה בנוחיות, למרות שהשעה כבר הייתה מאוחרת והייתי עלולה לפספס את האוטובוס.
אני זוכרת שהרבה דברים הסיחו את דעתי בכל דרך שבה הלכתי היום. בדרך לתחנת האוטובוס שהייתי צריכה להביאני אל הפסיכולוגית היו אלה: שקית שנלכדה במערבולת רוח, כובע שהזכיר לי קטע מסרט והמכולת שהיינו לקוחות קבועים שלה ואז נעלמנו במפתיע. הגעתי לתחנה, ולא פחדתי כל כך. בדרל חשבתי על מה לדבר איתה. היו לי מספר נושאים שחשבתי שכדאי להעלות בשיחה. היו אלו: התפקוד הקוגנטיבי המתדרדר שלי, כיצד הso called חרדה חבתית שלי השפיעה על חיי האינטרנט שלי ובעתת-מבחנים.
נזכרתי כיצד ישבתי במבחן במתמטיקה ובהיתי בדפים שהכנתי מראש, והמוח שלי לא היה בשליטתי. במקום לכתוב משהו ציירתי ציורים. ככה הגשתי את המבחן. מלא בגיבוב של שטויות מביכות ועיטורים.
והנה, אני הולכת לקטוף עוד כישלון לאוסף הנרחב שלי. כישלון שהוא פרי של חוסר השקעה, חיסור של שלושים שיעורים ועצבות.
...עריכה בקרוב. אני לא במיטבי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
