 הבלוג הזה? הבלוג הזה הוא היומן מסע שלי.המסע של חיי.
יהיו הרבה מחשבות,שירים,קטעים ממקומות שמשומה מצאו חן ביני וכו'.
המקום הזה הוא בעיקר בשבילי.שאני לא אשכח כלום ואלמד מטעויות של העבר. |
| 10/2005
יום שישי את יודעת...יש בעיר מסיבה...
אזהרה:פוסט זה נכתב בהיעדר שליטה עצמית של הכותבת! נא לא לקחת הכל ברצינות!!
הלואו לכולם!
אחרי פוסט דרמתי כמו הפוסט האחרון הגיע הזמן לדברים קצת יותר משמחים (אני חושבת).
אנוכי כותבת לכם במצב של חצי שיכרות וחצי פיכחות ככה שלא לקחת את הכל ברצינות. שכחו מזה..כבר כתבתי אזהרה בגדול וזה מספיק.
ישבתי היום בבמה עם יעלי,זואי,שטיץ ושירלי כשבתור אביזרי במה יש לנו בקבוק וודקה-מלון,בקבוק מים ובקבוק ספרייט. עשינו הרמת כוסית של וודקה כשכל אחת אומרת משו שעבורו היא מרימה כוסית. היה מצחיק. הלכתי לעשות פיפי באמצע שומקום עם יעל,שירלי הטרידה את ארקדי ואנה (שהגיעו אח"כ והבינו שעשו טעות ענקית כשהם באו לבמה) ושאלה את ארקדי אם יש לו גדול ואם אנה בדקה,זואי הפריחה בועות סבון (או ייאי!) ושטיץ הייתה עם כולם.
ואז הגיע חלק שמאוד הרגיז אותי; שירלי קיבלה "התקף" (לא,אני לא מאמינה שזה היה אמיתי ולא האמנתי לזה אפילו לשניה) ולא יכלה לנשום..אחרי חצי שעה של כולם סביבה היא החליטה שהיא מרגישה קצת יותר טוב והיא צריכה סיגריה...אז היא עישנה לה בשלווה ואז כשהגיעו אלינו ערבים וניסו להתחיל איתנו אז אנחנו ברחנו משם כל עוד נפשנו בנו. רצינו להתיישב ליד סטימצקי אבל שירלי החליטה שהיא לא אוהבת את המקום הזה אז הולכים ובשניה שהיא התחילה ללכת כולם הלכו אחריה כמו טאטלה..כן,נכון שהיא הייתה מסטולה אבל לא כל מה שהיא רוצה עושים...שתלמד לחיות עם הרצון של הרוב..וגם ככה כולנו כבר ישבנו אז סתם להקים? היא רצתה לשדרה ולא היה כוח ושטיץ פחדה שיהיו גם שם ערבים אז בסופו של דבר נשבר לי הזין והלכתי הבייתה. והנה אני כאן.
איך בנאדם מסוגל לחיות עם עצמו כשיש לו אופי כזה??
כשהוא בנאדם חסר עמוד שדרה ומזויף??
תסבירי לי איך את מסוגלת לחיות עם עצמך כשאת מצד אחד מעמידה פנים שאת חברה שלי ושאת סומכת עליי אבל אז מצד שני את צוחקת עליי מאחורי הגב עם 2 האנשים שאני הכי פחות מעריכה ומכבדת בעולם (שלא נדבר על מחבבת...כי הן ממש רחוק מהסקאלה הזאת)? את הקשר היחיד שלי אל מה שהיה פעם החיים שלי,מה שעכשיו הוא העבר המאוד קבור שלי ולהגיד דוגרי,אני לא רוצה את זה ובטח שלא אם את מתנהגת ככה. אני בטוחה שאת כבר לאט לאט מבינה שמדובר בך ואם לא אז תשאלי ואני אענה לך.
(למקרה ואת תוהה,למה צוחקת? אין לי סיבה לצחוק עלייך. אז תחשבי על שיעור ביולוגיה שהיה לך ביום שישי ועל מה שכתבת בסביבות מרץ או אפריל עליי בבלוג של שיר ואז תביני)
עוד מעט כנס מש"צים! פוגשים את כוווולם ומתעדכנים עם כאלה שלא יצא לדבר איתם לאחרונה. אפרופו מש"צים,אני כ"כ שמחה בשביל מישמיש שילי שהכל מסתדר לה בחיים. ושקיימים סיפורי אהבה סטייל רומן רומנטי במציאות (א.ק.א מישמיש ורועי שלה)
זהו. אוהבת איולי
| |
|