לאחר המופע הגדול והמרגש שהיה לנו בלילה לפני התייצבנו כולנו בבית המוזיקה ב17:00 עם ההורים וחלקנו הגיעו גם עם חברים ובני זוג (כמו קרן שהייתה איתי עד הרגע שהאוטובוס נסע ב18:51..היה ממש נחמד שהיה לי למי לנופף אחרי שההורים שלי הלכו באמצע,תודה לך כפרע) בזמן שחיכינו קרן ואני כתבנו והלחנו שיר שקסי שמילותיו הן:

I have a party in my pants

you wanna do me with your hands

and after that we'll go dance

in my pants

with arik and bents

 ואז באוטובוס לשדה"ת ישבתי מאחורה עם דודו ומלפנינו ישבו צ'אי ורבי מנחם ודיברתי הרבה עם צ'אי והשווינו נסיעות שהיו לנו בעבר לארה"ב וקנדה (כי הדרכון של צ'אי פשוט מפוצץ חותמות..הוא טס לארה"ב פעמיים בשנה וזה ממש הזוי..) ואז בשדה"ת כולם פתאום התחילו להתרגש וזה והיה די נחמד בדיוטי פרי..קניתי 3 מצלמות חד פעמיות ואוכל במקדונלדס (גפן,אני מתנצלת מראש). במהלך הצ'ק אין נתקפתי במאין פאניקה שכזו כי עשיתי את זה פעם ראשונה לבד ולא הייתי בטוחה שאני במקומות הנכונים ואז הגעתי להחלטה סופר חשובה: את הטיול טרום/אחרי צבא שלי אני לא עושה לבד.אני נוסעת עם חברה או משהו כזה.

אח"כ בטיסה הסתבר שאני יושבת עם צליל ושגילי (החבר של צליל בשנה ומשו האחרונים) יושב לא רחוק מאיתנו ושניר יושב במושב ליד צליל (כי אני הייתי ליד החלון מעל הכנף,כמובן) אז עשינו חילופי מקומות וצליל וגילי ישבו ביחד ושניר ישב איתי. רק אחרי שהמראנו והיה לשניר ולי חיוך זחוח מרוח על הפרצוף נפל לי האסימון שאנחנו באמת בדרך לארה"ב.רוב הטיסה אני חושבת שגם שניר וגמאני ישנו (למרות שבאמצע הטיסה הוא נטש אותי ונתן לשיקמה לשבת לידי ואז לקראת הסוף הוא חזר לשבת לידי) וכמובן שקראתי את כל מכתבי הטיסה שנתנו לי וחלקם היו מאוד מאוד משעשעים(כמו המכתב של קרן שכל מה שעשיתי היה להתגלגל מצחוק ושניר כבר התחיל להסתכל עליי במבט מוזר) וחלקם היו די הזויים..אבל כשקראתי את המכתב שבלי כתבה לי עלו לי דמעות בעיניים..די טיפשי,לא?!

קיבלתי גם הרבה שיחות וSMSים בשדה"ת לכבוד היומולדת ואז גם כשדיברתי עם יונית היו לי דמעות בעינים (פעם ראשונה).

ואז לקראת הנחיתה שניר כזה מתחיל להלחיץ אותי "מה יקרה אם אנחנו לא ננחת טוב ונמות? או שיגמר הדלק ואז אנחנו נמות?" ואני כזה אומרת "ככה אתה מייחל לי שאני אמות??? סבבה! אני אזכור לך את זה" בסופו של דבר הייתה אחלה נחיתה (בהשוואה לבאות בתור) והנה אנחנו בJFK בניו יורק. אח"כ הייתה לנו עוד טיסה מקשרת היישר לאורלנדו שאני חושבת שגם שם ישבתי עם שניר והיינו פשוט בהלם מהנחיתה כי זה היה דבר כזה מופרע..בחיים שלי לא הייתה לי נחיתה כזאת מופרעת..טייס מסטול אחושילינג...ועצרו את מנחם לבדיקה מקיפה וארוכה שבסופה החוקרת אמרה לו "now you can get dressed" חיחי ^_^ ...

עשו לי הפתעה ושרו לי לפחות 3 פעמים במהלך הטיסות "היום יומולדת" ו"יומולדת שמייח" וגם ההורים שלי שלחו לי דרך דפנה מתנה פיצקיליך ליומולדת וכשדיברתי עם אחותי אז היא אמרה שהם ממש רצו לראות אותי כשזה קרה ושנורא חבל שלא..

ביום למחרת (29.3)אחרי שהתמקמנו במוטל(שהיה די נחמט) ולארוחת ערב של יום לפני לא אכלנו כלום וסתם עשינו הליכה של 2 קילומטר לפחות סתם,היינו בmagic kingdom בדיסני וורלד וכמובן שהצטלמתי עם טיגר!! (וזה עלה לי איזה 20 דולר),קניתי פול מתנות ושניר וצ'אי קנו לי ליומולדת בובת בייבי טיגר כזה חמוד...

עליתי שם על מתקנים שאילולא הבנים היו שם לדרבן אותי ולהכריח אותי,בחיים לא הייתי עולה על זה..היה איזה קטע שעצרנו לאכול באחד מהדיינרים שהיו שם וכמובן שצ'אי קנה לא כשר,רבי מנחם ושניר החליטו שהם לא רוצים לאכול ודודו אכל מכל הבא ליד ואני הלכתי עם צ'אי ובהתחלה קניתי מנה כמו שלו ואז ראיתי שיש המבורגר כשר אז מיהרתי להחליף כי אם יש כשר אז למה לא..אבל מסתבר שזאת הייתה טעות טרגית שעלתה לי קרוב ל5 דולר..הבשר היה טעים,הדבר הזה שהם שמו לי במקום צ'יפס היה פשוט דוחה והלחם שבא עם הבשר היה קפוא..פשוט דוחה..אבל חפיף...למדתי את הלקח שלי..

היו גם תהלוכות שהיו פשוט משהו לא מהעולם הזה ויש המון תמונות של זה שכולם צילמו.

הבנות בחדר שלי עשו המון שמייח ואני פשוט מתה עליהן..אחת אחת...הייתי בחדר עם רעותה,לירון ורותם רוטשילד.

ביום אח"כ (30.3) היינו בepcot center והספקנו את כל המתקנים חוץ ממתקן אחד שלפי מה שאמרו לי אח"כ לא היה משו גם ככה. היה יריד מדינות (יפן,מקסיקו,נורווגיה,קנדה,סין,גרמניה,צרפת,מרוקו,איטליה וארה"ב [עם פטריוטיזם שהרגיז ברמות את דודו) ושקלתי לקנות לאחותי קימונו בזה של יפן אבל זה היה סופר יקר אז בסוף לא קניתי והכי מצחיק היה כשיצאנו מהחנות של הקימונו כי אני כזה אומרת לדודו "אחותי תהרוג אותי על שלא קניתי לה את הקימונו" ושניה אח"כ אנחנו עוברים ואנחנו שומעים איזו מישהי אומרת "my sister is going to kill me" ואנחנו גיחגחנו על זה.. אח"כ בזה של מרוקו רצינו לקנות קוסקוס כי מזה התחשק לי אבל אחרי שכמובן ששלחו אותי לברר הסתבר לנו שזה לא היה כשר (אחרי ששניר ורבי מנחם כל הזמן אמרו "בואו נלך לקנות אוכל בדוכן של מרוקו בטוח האוכל שם כשר).

אחרי כמה ימים מוצלחים באורלנדו,פלורידה הייתה לנו טיסה חזרה לניו יורק ומשם לקחו אותנו בנסיעת לילה לדנברי,קונטיקט..[אין לי כבר סבלנות להזכר אז אני עכשיו אכתוב חלק ממה שכתבתי ביומן מסע]

"(4.4) הבתים פה הם דבר מדהים. נוסעת עכשיו בschool bus צהוב כמו בTV ובסרטים. האנגלית של כולם פה השתפרה בצורה לא יאומנת. אני מתגעגעת לכולם כל כך עד שזה כבר לא מובן לי.אני מתה לקבל חיבוק.סתם חיבוק.כבר קרוב ל3 ימים שכל מה שאני צריכה זה חיבוק טוב טוב ממישהו שאני אוהבת. לא הספקנו לעשות את היום בניו יורק וזה קצת מבאס. בשישי הייתה לי שיחה ארוכה עם רעותה. בכלל הייתי איתה כל היום כשהלכנו לעשות שופינג ואח"כ בקבלת שבת וזה היה ממש נחמד כי היא פשוט מותק של ילדה.אנחנו סומכות  אחת על השניה ברמות מטורפות והיא דואגת לעדכן אותע ולספר לי את כל הסודות שלה במהלך הטיול עד כה.

בבית הראשון שהיינו בו בדנברי אז האמא הייתה ממוצא חצי סיני חצי יפני שזה דבר די הזוי כי כולם יודעים שסינים ויפנים פשוט שונאים אחד את השני.בכל אופן,הבית היה פשוט עצום וחלקתי חדר עם מיקי בעליית גג והחתול שלהם היה מאוד חביב ואפילו התאהבתי בו קצת והוא בי. הבית השני היה בכלל משהו לא נורמלי. היה שם ביליארד ושיחקתי עם מיקי עד 1:30 בבוקר (וכמובן שהשתמשתי בכל מה שזכרתי ממה ששניר לימד אותי בפורים) ואז הלכתי לישון במיטת קינגסייז עם הדיסקמן של מתן שהוא שכח אצלי.הפעם היינו 4 בנות במקום 2 אבל הסתדרנו ממש טוב. דיברתי הבוקר עם ספי ושפוץ וזה קצת רומם את רוחי רק חבל שלא יצא לי לדבר עם בלי כפרעליה.

(5.4) היום ירד שלג בספרינגפילד והתעוררתי למראה לבן במיוחד.פשוט מקסים.

אתמול בלילה הטענתי את הפלאפון ככה שעכשיו אי שוב זמינה לאנשים והודעות. דיברתי עם כמעט כולם היום.רק תמר לא ענתה לי. וכשדיברתי עם יונית אז בשניה הראשונה ששמעתי את הקול שלה התחלתי לבכות (פעם שניה) ושניר (שישב לידי)גיחך עליי.אני מניחה שזה נובע מזה שאני קשורה אליה כמו שאני לא קשורה לאפחד בעולם.דיברתי עם אורפז שמאוד התרגשה ועם קרן שהתקשתה לזהותי עד שאמרתי את המילה "אורגזמה"..חחח...אמא לא הפסיקה להרצות לי כל השיחה על כמה חבל על הכסף ועל זה שכשאני אגיע למונטריאול אני כבר אדמר איתה כמה שאני רוצה אצל דני.עשינו היום שופינג וקניתי 2 גופיות ומתנות אחרונות וגם כמה דברים קטנים לעצמי.אנחנו עכשיו בלחץ של הופעה כמעט אחרונה בתחומי ארה"ב.

אני מתגעגעת כל כך!!!

בצלאל היום כזה תפס אותי ושאל אותי למה אני נראית כ"כ עצובה אז אמרתי לו שאני סתם עייפה אבל זה לא היה בדיוק נכון..עצוב לי כי אני אומללה כי אני מתגעגעת ליוניתי ולכולם. גם היום אנחנו עושים עוד נסיעה ארוכה באוטובוס ואנחנו שוב ישנים באוטובוס."

ביום חמישי של אותו שבוע (6.4) הייתה לנו נסיעת לילה נוספת אבל הפעם בין גבולות ועברנו לצד הקנדי. היינו בניאגרה שהיה ממש נחמד ובערב כשכולם יצאו אני נשארתי מאחור במוטל כי לא הרגשתי מי יודע מה טוב אז שמתי לי ערוץ fox וראיתי את כל התוכניות שלי כמו the OC וjudge judy והיה לי ממש נחמד...היה לכולם בעיה של מים קרים חוץ ממני כי בשניה שנכנסנו לחדר במוטל אני הייתי במקלחת אחרי יומיים שלא ראיתי משו כזה בכלל והרגשתי מגעיל עם עצמי..היה ממש קר בלילה..אז ישנתי מחובקת עם רעות רוב הלילה...בבוקר של יום שישי (7.4) אכלנו ארוחת בוקר מעולה (אני בכל אופן כי רבי מנחם ושניר שוב עשו שביתת רעב שלא מרצונם)..את הארוחת בוקר הזאת אכלתי עם רותם פלוזניק (זאת שבן גיגי אמר שהיא פשוט כוסית) ועם רעות ואח"כ גם קיבוץ הצטרף אלינו (זה היה קיבוץ?!). באחת העצירות שלנו שניר פשוט הקיא את הנשמה שלו לדעתי ולדעתה של צליל,זה נבע משתי סיבות א.לחץ להספיק להגיע למונטריאול לפני כניסת שבת וב.כי הוא סבל שם מתת תזונה רצינית.

כשהגענו למונטריאול לא הספקתי להפרד מכולם וכבר דני (הבנדוד שלי) הגיע לאסוף אותי ונסענו לביתם של משפ' גונשור שאירחה אותי ועוד 5 אנשים מאיתנו (והם אירחו אותי אחרי שהדודה שלי לאה,אמא של דני,סידרה לי להתארח אצלם..הייתה לי אופציה להשאר אצל דני וארוסתו והייתה לי אופציה להיות אצל משפחת גונשור). מסתבר שהבעל בית,אייב, למד עם סבתא שלי ביסודי  וראיתי את התמונת מחזור שלהם..חחח..במשך כל התקופה ששהיתי במנוטריאול ופגשתי אנשים שמכירים את סבתא שלי ואמא שלי אמרו לי כמה אני דומה להן..וואי..חירפנו אותי..חחח...ובאחד הערבים יצאנו צליל,דני,הארוסה שלו ליאת,בנג'י (אח של דני),החברה שלו טל ואני לאכול בשוורץ'ס שזאת מסעדת בשר שהייתה פעם בבעלים יהודיים (אפשר לראות לפי השם) והיא למעשה המסעדה הכי אהובה על המשפחה שלי (לא כולל הארווי'ס) והיה ממש ממש נחמד...התקרבתי מאוד לצד של אמא במהלך הטיול הזה..ביום ראשון (9.4) בזמן שכולם נסעו בבוקר לסור ברחבי העיר אני קיבלתי אישור להעדר והייתי בbridal shower של ליאת והכרתי גם את הצד שלה של המשפחה ודני גם טרח לספר לי את הסיפור שלהם בזמן שאכלנו בwendy's אחרי שהתעקשתי המון שאני פשוט חייבת לאכול שם.

עשיתי קניות באתרי הקניות הקבועים שלי והייתי בעיר התחתית..וההופעה הכי טובה הייתה כמובן במונטריאול..גם מבחינת תגובות של הקהל,גם מבחינת מי שישב בקהל וגם מבחינת הפרפורמנס שלנו..

כשהופענו בתיכון אז הרימו למיכאל שלטים של I love mike!!! חחחחח...פשוט הזוייי..והצטלמתי שם עם איזה חתיך אחד שפשוט חבל"ז שו"ש (חבל על הזמן שלי ושל כולם)..מסתבר שהוא בן 17 וקוראים אותו פיליפ (כמו הפינצ'ר של השכנים שלי)..רותם פלוזניק השיגה את הMSN שלו...חחח..

אחרי מונטריאול עשינו יום כיף בניו יורק שהיה ממש ממש נחמד והייתי הרבה עם מתן חומץ..צילמתי בשביל זואי שלי את המבחוץ של SNL וביקשתי משניר שיצלם את סנטרל פארק בשבילה.

אח"כ הייתה לנו טיסת לילה חזרה לארץ שהייתה פשוט מזוויעה עבורי..ישב לידי איזה אחד שמן,מסריח,דוחה ומפונק שלא היה מוכן לעבור מקום ושאני אשב ליד אנשים נורמליים יותר כמו שניר..

זהו להפעם,

אוהבת המון...

תמונות אני אעלה כשאני אפתח אותן וכשישלחו לי..

עד הפעם הבאה

ייאלת