לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבלוג הזה? הבלוג הזה הוא היומן מסע שלי.המסע של חיי. יהיו הרבה מחשבות,שירים,קטעים ממקומות שמשומה מצאו חן ביני וכו'. המקום הזה הוא בעיקר בשבילי.שאני לא אשכח כלום ואלמד מטעויות של העבר.

Avatarכינוי:  ייאלת

בת: 36

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

Three small words


 

אמא שלי טוענת שi'm getting old רק כי סיפרתי לה שחשבתי על כשנחתי עם דנדן והיא ואחותה באו להעיר אותנו [יענו שתי האחיות באות להעיר את הfirst born שלהן,לכו תבינו] והיא ממש התפלאה שחשבתי על זה בטענה שהיא "ממש לא ציפתה לשמוע דבר כזה" ממני.

אח"כ היא גם אמרה דבר דומה לאבא שלי.[you're getting old]


דנדוש היפייפה שלי הגיע לביקור בביתי הקט והצנוע.היה ממש מצחיק ונהניתי מכל רגע.

הוא הגיע ואמא שלו ישר הכינה לו לאכול אז ישבתי לאכול איתו ואצלנו אוכלים על המגשיות האלה מפלסטיק שלא יתלכלך השולחן ויש שם ציורים של הabc כשליד כל אות יש ציור שמתחיל עם האות הזאת.והיה שם ציור של מישהו ג'ינג'י,ממושקף שקרוא עיתון [שנורא מזכיר את קלארק,אבא שלו] אז אמא של דניאל שואלת אותו:"דניאל,מי זה?" -"אבא!" ואז היא מצביעה על הציור של הפינגווין ושואלת אותו "ומה זה?" אז הוא מנענע את הראש מצד לצד כמו שפינגווינים עושים כשהם הולכים והקטע הכי חמוד היה כשהוא מצביע לי על הדג ומתחיל לחקות דג. חחחח...

אח"כ אחותי שלפה חתול מכני כזה אז פתאום אפשר לראות את דניאל רודף אחרי זה וצועק "תול! תול!"

ואז הלכנו לנוח קצת ולקח לו משו כמו 20 דק' להרדם שבהם אני קראתי קצת ואז 5 דק' אחרי שהוא נרדם גם אני נרדמתי.מסתבר שהוא התעורר לפניי וישב בשקט בשקט בלול וחיכה שאני אתעורר [עד שכמובן האימהות שלנו נכנסו לחדר-אמא שלו כדי לראות אם הוא התעורר ואמא שלי כדי להעיר אותי להכין ארוחת ערב].

אחרי זה הלכנו לשחק קצת בחוץ עם הכלב שלי,בלקי.

-"דניאל אתה רוצה לשחק בחוץ עם בלקי?"

-"ביקי! ביקי! {צחוק מתגלגל}"

ובדיוק הכלב של השכנים שלי,פיליפ,יצא החוצה

-"אתה רוצה ללטף את פיליפ?"

-"בינקי!"

אח"כ אמא שלו יצאה לשבת איתנו בחוץ ואליה הצטרפו סבא,אמא ואבא שלי יחד עם הכיסא המתקפל של אמא.דניאל נורא התלהב מהכיסא והתיישב עליו ובדיוק אמא שלו סיפרה איך סבא שלי לימד אותו להגיד אין.אז היא מתחילה לשאול אותו:

"דניאל איפה איילת?" -"אין"

"דניאל איפה יהלי?" -"אין"

"איפה אמא?" -"אין אין"{הנפת יד בביטול}

כשישבנו לאכול אח"כ אז הוא מאוד התלהב מהעוף בצ'ילי אבל הוא הכי התלהב מהתירס גמדי.הוא פשוט אכל את כל מה שהיה בקערה.

ואז הוא ניגן בפסנתר [ממש יפה יחסית לילד בן שנתיים] ואז הלכנו לראות קצת טלויזיה ולאכול עוגת שוקולד.

בין לבין גם לימדתי אותו להגיד כפרה [פָאָה]

והוא נסע חזרה לאתונה אתמול...:(


אני עכשיו שוקלת חיל תקשוב,קרק"ל,מצ"ח ועוד איזה משהו של הדרכה.

היה ממש נחמט ביום חילות.


אתמול בפסיכומטרי היה קשה במיוחד-מורן ואני לא הפסקנו לצחוק ולצחקק לנו וזה היה נורא..אי אפשר היה להתרכז במיל' ובחיי שגם עם שניר ושי לא צחקתי ככה כמו שצחקתי אתמול עם מורן [טוב חמוד!]

 

זייהו,

עד הפעם הבאה,

אוהבת המון

ייאלת

נכתב על ידי ייאלת , 19/9/2006 08:06   בקטגוריות בעקבות מקרה 42292, טרום צבא/צבא, נסיעות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,810
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לייאלת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ייאלת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)