החלטתי להיות נדיבה איתכם ולעדכן בתחילת החודש על מעלליי בתקופה שבה לא היה עידכון.

אתמול נסעתי עם מגמת מוזיקה לראות את המחזמר "גריז" ברמת גן.

כמובן שהשירים נשמעים באנגלית פי 1000000000000000000 יותר טוב מאיך שהם נשמעו אתמול ולא יודעת למה אבל פיללתי בעמקי נשמתי שאולי איזה חצי מילה באנגלית שהיא חלק מהטקסט שלהם תופיע לה סתם ככה(בעיקר בשירים).

מכיוון שנסעתי עם המגמה למוזיקה אז ההערה העיקרית ששמעתי הייתה על הבעיה עם הסאונד. אני מצאתי עוד כמה דברים שדי הפריעו לי בעין..אבל מעבר לזה,היה ממש ממש נחמד.

בנסיעה לשם,הגענו עד חדרה ואז נזכרנו ששכחנו מורה.לא סתם מורה,אלא את הרכז של המגמה.LMAO.מגיע למאניאק הזה.אז חזרנו חצי דרך חזרה ואספנו אותו.ישבתי ליד קארין וקישקשתי איתה,עם אנדריי ובצלאל על כל מיני.
כשהגענו לתיאטרון אז שבי אומר לי "אמרת לי לשמור לך מקום לידנו,למה לא באת?" (דוגרי,שכחתי מזה בכלל) אבל כשהוא הלך להביא כרטיסים אז אמרתי למנחם לצעוק לו שיביא גם לי כרטיס ואני אשב איתם.אז הוא צעק ושבי הביא.חיפשתי שחקנים מוכרים ולא היו.

במהלך צפייתי במחזה הוסחה דעתי ע"י ה5 אנשים שישבו מלפניי (ז"א,השניים שהיו לפניי ואלה שישבו לפני שבי..בעיקר אלה שישבו לפני שבי).
באיזשהו שלב קלטו עיניי את היד של אחד מהם מחבקת כתף של הבחור שישב לידו תוך כדי חיכוך ברוטלי בברכיו של שבי.שבי שהרגיש לא נעים התקפל לו שוב ושוב עד שלא היה לו לאיפה ובדיוק בשניה ההיא הוא הסיר את היד שלו ושבי יכל לנשום לרווחה ולשבת בנוח.[בזמן שאני ניגבתי את הדמעות שזלגו לי מרוב צחוק]

קצת לפני המקרה הזה שניר,שישב לידי,לחש לי להסתכל אחורה אז כך עשיתי וגיליתי,להפתעתי,את תלמידי שנה ב' של אותו בצפר (בית צבי) מחובקים ונעים לצלילי השיר שהושר בדיוק באותו רגע.

במהלך ההפסקה שהייתה לנו בין שתי המערכות והחלפת התפאורה אותם 5 בחורים שישבו לפנינו שאלו אותנו אם אנחנו נשארים במקומנו ולא יוצאים החוצה לפרוייה אז אמרנו להם שכן אז הם ביקשו מאיתנו לשמור להם על המקום [דבר שמצאתי מאוד תמוהה] אבל באופן עקיף זה מה שעשינו.

כשהם חזרו התפתחה שיחה בינם לבין מנחם,שבי ודודו ומסתבר שאף הם לומדים בבית צבי והם התרשמו מכך שבאנו את כל הדרך מעירנו הצפונית (מי שישמע...) וציינו שהיו גם כאלה מאשדוד שהגיעו לראות את המחזה.במהלך שיחתם יצא לבהות בהם קצת,זה שישב שיני לבין שניר (הכיסא שלו בשורה מתחתינו היה בדיוק באמצע) נראה בדיוק כמו ההוא משלישית פרוזק..זה שמשחק ב"החברים של נאור" {ואת זה אני יודעת מצפייה בפרומואים וקריאת מגזינים למיניהם בהם הוא התראיין} והבחור שישב לידו הזכיר לי מאוד את פלג (לכל אנשי האוני'-ההוא מחצור) רק שפלג נראה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר טוב...

בנוסף,שמתי לב לכך שכשהשניים האלה דיברו אז המרחק שיחה ביניהם היה מאוד 'אינטימי' (יחד עם היד שאחד מהם כרך סביב הכתף של השני-גם הם.) והדבר עורר בי גיחוך.

שבי שאל אותי אם אני חושבת שההתנהגות שלהם היא כי הם שחקנים או שהם פשוט הומואים אז עניתי לו שזה כנראה בעיקר מהיותם שחקנים (ולא טרחתי להסביר לו שמשחק דורש המון להפתח וקירבה כי הוא לא בדיוק היה מבין את זה).

קצת אחרי שנגמרה ההפסקה,שבי שאל אותי אם אני זוכרת מה הוא עשה עם הפלאפון שלו ואמרתי לו שהוא שם אותו בכיס של המכנסיים והוא אמר שזה לא שם..וככה במהלך 10 דק' דודו,שניר,שבי ואני טרחנו לחפש את הפלאפון כשניר מחייג אליו ואני מתעקשת שהוא בטח בעט את זה למתחת לכסא של הבחור בשורה מתחתינו עד ששבי אמר שנמשיך לחפש קצת לפני שנגמרת ההצגה ונחזור לראות אותה בינתיים וזה מה שעשינו.לקראת הסוף חזרנו לחפש ודודו האיר על התחתית של השורה שלנו ואכן,הפלאפון היה בדיוק במקום שאמרתי שהוא יהיה,מתחת לכסא של הבחור שישב בשורה מתחת.

בנסיעה חזרה,ראינו כל מיני שלטים מוזרים.באחד מהם היה כתוב "פיפשקוביץ'".כמובן מנחם נקרע מצחוק והלביש את השם הזה ככינוי לשניר..חחח..וזה גם השתלב יפה במשפטים משום מה.

היה גם שלט "חנות בוריס" שקרע את חלקנו מצחוק.

מה שכן,כוווווולם היו רעבים אז דרשנו שיעצרו לנו לאכול איפשהו.אך איך לא-לניצן זה לא התאים אז היא התחילה לצרוח ולצעוק ולדרוש שבשום אופן לא נעצור כי מחר[היום] יש לה על הבוקר בחינה בספרות והיא עייפה.אבל זה לאלאלאלאלאלא עזר לה,עצרנו בM הדרך ואכלנו..שניר מסכן לא אכל כלום למרות שהוא היה הכי רעב אך לא הייתה תעודת כשרות באפחת מהמסעדות שהיו פתוחות אז הוא לא אכל כלום אבל אני קניתי לי סנדוויץ' עם שניצל וסלט (ששבי בסופו של דבר סיים לי אותו),גם מנחם קנה לו סנדוויץ' דומה ודודו קנה לעצמו פחית שתיה.

ואז נסענו הביתה שבעים למחצה,חלקנו עם קלקול קיבה ודי מרוצים [ולא בגלל הקלקול קיבה].

הגענו בסביבות 12 וחצי-אחת.

ביום ראשון הקרוב,שניר ואנוכי הולכים להפגש עם יונית,אורפז ואתי (שלא ראיתיה שננניייםם).אני מאוד מתרגשת כי זה בא לי טוב.בדיוק לפני הטיול שנתי שלנו שייערך בשני שלמחרת.

אפרופו טיול שנתי,סגרנו סופית חדר ואני עם אוצקילי מהמם שלי,קסושי ותמר.

וואי,אני צריכה לזכור להגיד להן שיביאו מוזיקה טובה ואני אביא את רמקוליי ויהיה שמייח.

אנחנו נשהה במלון "בריזה-טופז" במקום בהולידיי..מניוקים...

מממ...רציתי לכתוב עוד כל מיני ושכחתי.אז כשאני אזכר אני אכתוב אותם.

לסיום,קבלו 2 תמונות מצחיקות של שניר ששלי צילמה בבית מוזיקה[ושלחה לי אותן אח"כ מאיזשהי סיבה לא ידועה]:

זהו זה,

נתראה אחרי אילת.

אוהבת המון המון

איילת