החודש הזה אני חושבת היה החודש הכי ריק מבחינת עמודים פה מזה כל שנות קיומו של הבלוג [אם אתם תוהים כמה,חפשו את הקאונטר].

אבל זה טוב,זה אומר שהייתי עסוקה ושזה גם בערך יהיה המצב אחרי יום ראשון הקרוב.

למי שלא יודע,ביום ראשון הקרוב אני מתגייסת.

אני נמנעת מלהפוך את הפוסט הזה לפוסט צפוי של שניה-לפני-גיוס ולהשתפך על הרגשות שלי כי אני לא רוצה שזה יהיה עוד פוסט אחד כזה מתוך אלפי פוסטים שנכתבו ע"י המחזור שלי ומחזורים קודמים יותר.זה לא שאני אדישה לזה כי אני כלכך לא.

עוברות בי מיליון ואחת מחשבות ורגשות עם כל אדם שאני נתקלת בו או חברה שיוצא לי לדבר איתה שבוכים לי "אני לא מאמין/ה שאת מתגייסת ויעבור הרבה זמן עד שאני אראה אותך שוב" ואז שוב,במקום להרגיע את עצמי אני מנחמת אותם ודי מרסנת את כל שכבת הרגשות שחולפת בי באותה שניה.

אני מודה,קשה לי.אבל זה כל מה שתשמעו ממני.

זהו זה

עד הפעם הבאה

אוהבת המון המון

איילת (החיילת)