באופן אקראי החלטתי לכתוב כאן ביומולדת 4 של הבלוג הזה.אז יומולדת שמח

חשתי צורך מטורף לפרוק את עצמי פה כמו שהייתי עושה פעם,כשהייתי יושבת וכותבת שעות על גבי שעות רגשות ומחשבות וחלומות.

יש דברים שלא השתנו כמו הפלייליסט שמלווה אותי,כמו מספר חברות שהוכיחו את עצמן עם הזמן בתור הדבר היציב הבודד בחיים שלי (אני אוהבת אתכן כלכך).

החיים שלי בפן הרומנטי עכשיו במצב לא מתחייב,לא מתיימר ורק נהנה מכל רגע שעובר.

לא ידעתי שזה מסוגל להיות כזה כיף לא להקשר רגשית ושזה יהיה נטו זיון.עם כל ההתחסדויות שלי ועם כל הפעמים שפתחתי את הפה בדיוק נגד זה.כנראה שבאמת הייתי סוג של אינפנטילית.

הוא גורם לי להרגיש טוב עם עצמי.להרגיש אישה.ואחת סקסית.

יש בו לפעמים חוסר ביטחון כלפי מה שקורה בינינו שאני לא מבינה מאיפה זה בא לו ולמה. שאלות של "טוב לך איתי?" או "את מרוצה מהמצב שלנו עכשיו?"

בתכלס אולי לא הייתי מתנגדת ליותר,עם כמה שזה טיפשי כשהוא גר בג'ענאם ואני גרה בטיזינאבי ואנחנו שבוע תקועים אחת בתחת של השני ואז שבוע קצת לנוח ופתאום זה יהיה כל הזמן ביחד וזה יימאס עלינו ואני רואה את זה בא וחבל לי כלכך כי הוא מקסים.הוא מדהים.ואנחנו טובים ביחד.

קשה לי עם כל השמועות האלה שצצו פתאום בגף ועוד יותר עם זה שהוא בגישת "על הזין שלי,רק חבל לי עלייך" כי עובדה שקודם החברים שלו באו אליו ואמרו לו שהוא הגזים ורק אח"כ אנשים באו אליי.

החיים שלי בפן הצבאי אפילו יותר טובים.עוד פחות מ5 חודשים אני משתחררת ואז הדרך היחידה שבא אני צריכה להתמודד עם הצבא זה דרך המילואים שבעלי (כשיהיה אחד) יעשה או שהחברים שלי יעשו והעובדה שכרגע החברים שלי עדיין שם בזמן שאני אזרחית מן המניין.

הבסיס שלי זה בית מלון במסווה של בסיס.אני מבלה את מרבית זמני בבריכה,בחדר כושר או אוכלת בפיצריה או בסטקייה איזה שווראמה טובה,מדי פעם אני נותנת משמרת או שתיים.אבל כל משמרת היא חתיכת משמרת.קריעת תחת אמיתית (ולא,אל תזלזלו זה באמת קריעת תחת לדאוג לכל הציוד ושכל הרכבים איפה שהם צריכים להיות ושהכל תקין).

אני חושבת שזייהו להפעם

עד הפעם הבאה

אוהבת המון

איילת