הוא היה שם כשהיא חזרה.
הוא נראה כאילו חיכה לה כל חייה.
זה היה לא יאומן.מדהים.
הלמות ליבה זיעזעו אותה עד היסוד.היא לא ידעה שהיא מרגישה כלפיו בעוצמה כזאת.עדין.
זה נראה כאילו הפגישה האחרונה שלהם הייתה אתמול ולא לפני 3 שנים. 3 שנים קריטיות של חייה.
3 שנים שבהם היא נאבקה בכל דבר אפשרי בשביל להשאיר את הראש מעל למים.
הוא לא השתנה הרבה.הוא נשאר אותו גבר מרשים שגרם לה לא להוריד את עיניה ממנו אף לא לשניה אחת וחשק עז לקרוע לו את הבגדים כאילו היו בתקופת הקדמונים.אבל היא לא שכחה את הסיבה שבגללה לא התראו 3 שנים.
הוא העיף בה מבט אחד ויחיד,בחן אותה.הזמן החמיר איתה.היא נשארה אותה בחורה בה היה מאוהב מאז היותו בן 16 כולו מוצף בהורמונים של גיל הנעורים.אותה בחורה עם יותר זוויות מאשר עיקולים אבל קמטי הדאגה שהצטברו לה מתחת לעיניים והעינים המביעות בלבול,זעם ודאגה הם אלו שהראו לו כי עבר עליה הרבה מאז פגישתם האחרונה והוא ידע שזה הולך להיות מאבק קשה שלא בטוח שהוא ינצח בו הפעם.
הוא נלחם בעקשנות נגד הרצון הזה שהיה בו לחבק אותה ולנחם אותה ונשאר קפוא למראיה.
בראשה הידהדה הפעם האחרונה שהם התראו;
כשבשקט בשקט היא יצאה לבושה כאילו לא קרה כלום,שומעת אותו מסתובב במיטה מלמל באנחה ויודעת שלא יעבור הרבה זמן עד שירגיש כיצד המיטה התקררה שוב ואז הוא יתעורר ויתהה לאן הלכה הפעם.
אבל הפעם ההיא הייתה שונה.היא בעצמה לא ידעה לאן היא הולכת או אם רצתה ללכת.היא רצתה שהוא יבוא לחפש אחריה כמו שעשה לפני כן בפעמים הראשונות שנעלמה ושהפעם יבקש שתשאר איתו לתמיד אך לפני שהספיקה לשים לב היא מצאה עצמה עומדת מול הבניין הישן שלה,בניין שממוקם בצד השני של העיר מפואר ומהודר.
היא היססה אם לעלות לדירה או לא ולבסוף החליטה שתעלה ותכנס לבקר את השכנה שבמקרה הייתה גם החברה הכי טובה שלה מזה שנים.
כאשר הדלת נפתחה ומולה עמדה דמות סתורת שיער עם הבעה מופתעת לא חלף הרבה עד שגינוני הנימוסים הוחלפו בכוס קפה וברגשות שפרצו יחד עם בכי,היא סיפרה לה שנמאס לה לחכות ולקוות שיבקש ממנה פשוט להשאר..לאחר שעה או אולי קצת יותר בעודה תוהה כיצד להרגע מיהרה החוצה כשתוך כדי פלטה אלפי התנצלויות וחזרה אליו.
רק כשנכנסה שוב למיטה היא שמה לב שהוא עדיין ישן.או כך חשבה. הוא העמיד פנים שהוא ישן כיוון שהרגיש שהיא נסערת ולא רצה להתמודד עם זה לפני שהתמודד עם פחדיו שלו.
וכאן נתקעתי...אני צריכה עזרה כי אני באמת רוצה כבר לסיים אותו. [הסיפור הזה נבנה אצלי כבר כמה שנים טובות]
תגובות יתקבלו בברכה.
אוהבת המון
איילת