אני לא אפרט על הנסיעה מעבר לפרטים הבאים:

2 חדרים-חדר אחד עם 2 בנות חולות,ילדה שכמעט נקעה קרסול ואחת ששכחה את הספר תהילים שלה בחדר במלון והייתי צריכה לחלץ לה אותו כשהשיא זה שגילינו ששכחנו את המזוודות שלהן בלובי של המלון

חדר שני כמעט קיבל קנס כי האיש אחזקה ניסה להלביש עלינו תקלות בחדרים.

עכשיו תמונה יפה

זייהו

עד הפעם הבאה

אוהבת המון

איילת

אתמול הייתה לי סיבה למסיבה...היומולדת שלי.

היום שלי התחיל כאשר התייצבתי בשעה 8 וחצי בתחנה המרכזית כדי לנסוע עם שניר,שבי ומתן והפסנתרניות לפ"ת על מנת לעשות בגרות מעשית במוזיקה שקרענו את התחת לקראתה במשך השנתיים האחרונות.

הגענו לפ"ת אחרי שעה ומשהו של נסיעה והיינו המומים למראה המקום-צ'וקומוקו של מקום...אומנם יחסית גדול אבל הקונסרבטוריון שלנו הרבה הרבה יותר גדול.

נתנו לנו את החדר הפנוי הראשון שמצאו שם בשביל שאנחנו נוכל להתחמם וכדו'.מסתבר שזה היה החדר שבו מלמד הבנאדם שכתב את היצירה הישראלית שלי.

בשעה 11:00 נכנסתי לבחינה [ראשונה בתור] והלך לי טוב.לא פישלתי במקומות שבד"כ אני מפשלת אבל כן באמצע היצירה המודרנית ניגנתי את הסוף באמצע..חח..ואז 3 תיבות לפני הסוף אחד הבוחנים עצר אותי ואמר לי שזה מספיק ושאל אם אני רוצה לנגן את היצירה האחרונה שנשארה לי,הישראלית,ולא כלכך התחשק לי אז אמרתי לו שלא..חח..אני מקווה שזה לא יוריד לי בציון. פיקששתי טיפה גם בצלילים הגבוהים..כנראה שזה לא היה יום בשביל זה..אז איפה שיכולתי ירדתי אוקטבה.

אח"כ ישבתי עד 13:00 וחיכיתי שהבנים יעשו את הבחינה שלהם.שניר ושבי הבריקו [שניר קיבל מגן גבוה אז ציפינו שילך לו טוב אבל שבי ממש הפתיע את כולנו] ולמתן הלך גם טוב [למרות שהוא מתעקש שלא].

הבוחנים שלהם היו נחמדים ועצרו אותם באמצע ובדיוק לפני כל הקטעים הקשים.

הגענו בסביבות 14:30 לבית המוזיקה וישבנו שם עם דימה,המורה של שבי ומתן,לקשקש על הבחינה ועוד כל מיני דברים. באיזשהו שלב החלטנו שהספיק לנו ושבי ואני עברנו דרך הבית שלו כדי שייקח את החומר בתנ"ך [וגם אכלנו צהריים באותה הזדמנות] ואחרי ששבי סיים את הסידורים שלו [בעוד אני יושבת עם האחיינית שלו שהיא באמת הילדה הכי חמודה שהכרתי] אז נסענו אליי בשביל ללמוד לתנ"ך.

ב19:00 קיבלתי טלפון מיעלי חמדתי וקבענו להפגש בשביל ללכת לאכול איפשו.

ב19:30 נפגשנו והחלטנו שאנחנו הולכות לבלוס שווארמה טובה וכך עשינו..ישבנו לנו לא רחוק מהבמה ואכלנו והשלמנו פערים [כי היה ליעל הרבה לספר לי שאני רציתי לשמוע].

ואז ב20:30 נרדמתי עם כאב ראש עצבני ביותר..ואז קמתי היום ב8:30 והלכתי לתקן את הפלאפון שלי.

ובתכנון היום ללכת לחורר לי את האוזניים אבל יש חשש לאלרגיה גם לזהב [בנוסף לכסף].אז נראה כבר.

עכשיו תמונות:

השלט ליד הדלת של החדר שבו התחממנו.

מתן על הפסנתר

שבי על החצוצרה ומוקף בכל הדברים שלי

וממולו עמדה אירנה שעיינה בעבודה שלו

שבי אחרי שהאחיינית שלו התעללה בו [וזאת התמונה היותר יפה מבין אלה שקיימות]

בערב כשנפגשתי עם יעלי

*אין תמונות של שניר כי הוא סירב באופן נחרץ להצטלם*

זהו

אוהבת המון

עד הפעם הבאה

איילת שכבר חוקית.

הערגה הזאת  אוכלת את כל מה שהמניאק ההוא השאיר ממני...וזה מתסכל.
עוד יותר מתסכלת היא העובדה שאני לא אבוא על סיפוקי בקרוב [as in בעתיד הקרוב].

קשה לי כבר עם כל זה.

קשה לי עם עצמי,עם כל הרצונות הלא ממומשים האלה,הכאב הכלכך חזק הזה לחיבוק ארוך וטוב.

אני רואה אותו ואני חושבת לעצמי "לעזאזל כמה שאתה סקסי וכמה הייתי רוצה לעשות אותך".לא שזה עוזר לי במיוחד.

אני משדרת כלפי חוץ משהו כלכך שונה.

אי אכפתיות מלאה מהעניין כשזה ממש רחוק מזה.

והכי מתסכל זה כשאחותך באה עם החיוך הכי מרוח שאי פעם ראית על הפרצוף שלה ומודיעה שיש לה חבר בזמן שאתה מרגיש ככה.

קיבלנו היום תעודות.לא החלטתי עדיין עד כמה אני מרוצה מזה אבל כרגיל מצאתי ציון שלא מוצא חן בעיני.

מה שכן,לעומת שנה שעברה חל שיפור משמעותי בציונים שלי.

אחרי התעודות הלכנו אוצי,מנחם,שניר ואני להסתובב ברחבי העיר..בהתחלה עצרנו דרך ביתו של מנחם בשביל שהוא ישאיר את הדברים בבית וייתן לדודיק את התעודה שלו ואח"כ הלכנו לעיר לאכול ואח"כ ישבנו טיפה ודיברנו קצת ואז ליווינו טיפה את מנחם לבצפר כי הייתה לו חזרה של משהו ואז ליווינו את שניר חצי דרך לתחנה תוך כדי שאוצי שיגעה אותו עם איזה קסם שלה כי היא לא הייתה מוכנה לגלות לו איך היא עושה אותו..חחח..אח"כ המשכנו אוצקי ואני וקנינו פריטים לתחפושת המ-ע-ל-פ-ת שלנו ומשם הלכנו אליי ולמדנו למתמטיקיישן ואז ראינו את הסרט "The Prince and Me 2" (שהיה קיטשי וחמוד כרגיל) ואז ישבנו לאכול [כמובן] ואז היא הלכה לחזרות שלה.

ביום שני ניגנו בחצי גמר גביע המדינה.היה ממש נחמד.ניגנתי שם עם מיכאל אחרי המון זמן שלא ראיתי אותו וישבנו במהלך המשחק של מכבי ועודדנו אותה וצרחנו על השופטים ביחד וזה.התגעגעתי נורא לבנאדם.

מחר אנחנו נוסעים לנגן בגמר.יהיה טוב.אני מקווה שלא ישימו לי את המקרופון שוב.אני פשוט אמות!

מממ...

זהו אני חושבת.

ברגע ששניר ישלח לי את התמונות מהמשחק,אני אעלה אותם כאן.

אוהבת המון

איילת