צפור מתכווצת
כבר לא צפור שבורה, אלא צפור עם שבר שהתאחה. עכשיו גם אמא לגוזל אחד קטן ומיוחד.
המטרה החדשה היא להתכווץ. חצי שנה. שלושים קילו.
מ-ע-כ-ש-י-ו |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
 סחורה פגומה
כשרק התחלנו לצאת, אמרתי לו שלא כדאי שיצא איתי, כי אני סחורה פגומה. אני מתוסבכת מדי, פגועה מדי, קשה מדי.
הוא לא ממש האמין לי, בעיקר כי הוא לא הבין לאן הוא נכנס. היום הוא כבר יודע לא מעט על הצד האפל של החיים, על המקום הרע שממנו הגעתי, והוא עדיין איתי. לא רק שהוא איתי, אלא שהוא רוצה שאהיה שם לנצח נצחים. שנביא ביחד ילדים.
לכאורה, התקדמתי. אני באמת כבר אפרוח שבור כנף שגוסס לו בתחתית העץ, אני כבר צפור גדולה ומפותחת. יודעת לשמור על עצמי, אבל זה כל כך קל לחזור לשבר הראשוני.
השבוע הייתי בבקורת אצל רופאה, שהייתי אצלה בעבר. אני שונאת רופאים, תמיד מרגישה שאני צריכה להתנצל על העובדה שאני לא 60-90-60, על זה שיש לי בעיות, על זה שרק בשנים האחרונות התעוררתי והתחלתי לטפל בעצמי, אבל הרופאה הספציפית הזו הייתה תמיד סבלנית ובסדר.
הפעם הייתי על תקן הננזפת. באתי להליך רגיל ופרוצדוראלי, ויצאתי עם שלל בדיקות והפניות. אני מרגישה כל כך סחורה פגומה. אז נכון שאני לא רזה, לא צעירה, ועם בעיות, אבל למה לתת לי תחושה שאין עתיד?
הנשיות שלי כל כך שברירית גם ככה, הבטחון העצמי שלי ירוד גם ככה. ועכשיו אני שוב מרגישה לא שווה.
סחורה פגומה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
