צפור מתכווצת

אז היינו אצל הרופא, שהיה מקצועי להפליא. באמת.
הוא לא שיחק איתנו משחקים, לא הבטיח הבטחות. לא אמר שאוטוטו אני נכנסת להריון.

הוא כן אמר : דיאטה, דיאטה, דיאטה.
הוא כן נתן לי פרימולט כדי שאקבל מחזור. ומעקב זקיקים.
הוא דיבר איתי על מרפאת פוריות. יחזרו אלי משם ביום ראשון לקבוע תור.

ובעיקר:
הוא נתן לי להרגיש לא כאשה פגומה, אלא כאשה עם בעיה. זה אחרת.
הוא ענה לנו על כל השאלות, הוא הבהיר היטב שזו דרך ארוכה.
אז נכון שעכשיו הקשיים מתחילים, אבל אנחנו מרגישים יותר בטוחים.

והכי נחמד- הוא לא בדק אותי (בעיקר כי נבדקתי לפני חודש).

העניין הוא, שהקשיים שבדרך הם פחות בעייתיים כשאנחנו יודעים מה מתווה הדרך. קשה לי (לנו) כשהכל לא ברור. אז יהיה מתישהו בסדר. וזה מבעס שהדברים לא באים לי בקלות. לפעמים אני כל כך כועסת, אבל אני באמת מאמינה שזה הופך אותי בסוף לאדם טוב יותר. וזה לא שהכל כל כך יפה, ויהיו עוד פוסטים מלאי דמעות, אני מבטיחה.

ורציתי להגיד המון תודה לכם, קבוצת התמיכה האישית שלי. היה לי כל כך חשוב לקבל את החיבוק הוירטואלי שלכם.