צפור מתכווצת

אהוב שלי,

היום לפני שלושה חודשים הלכנו ביחד לחופה, ומאז חיי השתנו לחלוטין.

נכון שכלום בתכל'ס לא השתנה. גרנו כבר שנים ביחד. אהבנו אחד את השני כל כך לפני, ואנחנו אוהבים לא פחות, אם לא יותר,גם עכשיו. אבל השתנו דברים. האינטימיות גדלה, ועם כל יום שעובר אני מרגישה איך אתה מקיף אותי, שומר עלי, רוצה להגן עלי מכל העולם.

נסיך שלי,

אנחנו מתחילים דרך ארוכה עכשיו. לא יודעת כמה זמן יקח עד שנוכל להחזיק בידיים נסיך או נסיכה קטנים, רוצה לומר לך המון תודה על התמיכה, על העידוד, על הקבלה השקטה, על האהבה.

ואני כותבת את זה דווקא כאן, כי כאן אתה קורא לא מעט דברים כואבים, ואתה מתעקש לקרוא ולדעת כי אתה רוצה לדעת.

ואני רואה שאתה כואב וכועס ורותח, וכל מה שאני רוצה לעשות זה לחבק אותך המון. רציתי לומר גם כאן, שידעו כולם, כמה שאני אהובה. כמה שאני אוהבת אותך. בדיוק כמו שנאמר בשיר החופה שלנו.

(הקליפ מתוך אחד הסרטים היותר רומנטיים שהיו כאן בשנים האחרונות, שכיכב בסופ"ש החתונה שלי):