צפור מתכווצת
כבר לא צפור שבורה, אלא צפור עם שבר שהתאחה. עכשיו גם אמא לגוזל אחד קטן ומיוחד.
המטרה החדשה היא להתכווץ. חצי שנה. שלושים קילו.
מ-ע-כ-ש-י-ו |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
 כאב
שנים לא הרגשתי כאב. הרבה שנים. אומרים שזה חלק מדיסוציאציה, דהיינו שהרבה פעמים אנשים שעברו התעללות מפסיקים להרגיש. יש רמות שונות של דיסוציאציה, וזו לא הרצאה בפסיכולוגיה, אז בואו נגיד שכאב לא היה אישו מבחינתי.
מה שכן היה אישו, זה זריקות. אני שונאת זריקות. אבל ממש. גם בדיקות דם אני שונאת. כל דבר שדוקר אותי מפחיד אותי. זה לא הפריע לי לחתוך את עצמי בשנים עברו, אבל זה לא קשור לעניין. אני אומרת שאני שונאת זריקות, ולא מרגישה כאב, כדי להסביר לכם (ולי) איך יכולתי לעשות טיפולי שורש בעבר בלי זריקה. או גז צחוק. או כל דבר אחר. כן, אני מופרעת.
בכל מקרה, אני לא יודעת להתמודד עם כאב.
בשנים האחרונות, לאור העובדה ש"החלמתי", או שאני מחוברת יותר לעצמי, או איך שלא נגדיר את זה, אני מרגישה יותר.
בימים האחרונים אני סובלת מדלקת חניכיים. זה כואב!!!!!!!
תוסיפו לזה את התפרצות ההורמונים שלי שנובעת מהימים האלה בחודש, ותקבלו ארבעה ימים של בכי, חוסר יכולת לישון, והרבה יסורי מצפון (כי אני פולניה ולא נעים לי מהנסיך).
אתמול גם היה רופא שיניים שעשה דברים איומים ונוראים שלא שיפרו לי את מצב הרוח, אבל היום קמתי (כמעט) בלי כאב, מה שאומר שאני אוטוטו חוזרת לחיים.
אז זו גם התנצלות, שנעלמתי ואני לא מגיבה לבלוגים בימים האחרונים. כדורי האנטיביוטיקה+משכחי הכאבים+הכאבים+ החום התישו אותי לגמרי.
אבל בכל רע יש גם טוב, אז קבלו גם דברים טובים:
 אתמול היה טקס קבלת הBA שלי, שהנסיך די הכריח אותי ללכת אליו, וטוב שכך. היה מרגש.
היה מעקב זקיקים אתמול, שמאוד פחדתי ממנו אבל היה בסדר גמור. הם עוד קטנים, אבל יש פוטנציאל.
סוף שבוע אנחנו יוצאים לקמפינג+ ביקור אצל האח והגיסה. יהיה כיף!
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
