RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
התחנה הנוכחית: איקקלומין
אז אחרי המון התלבטויות שהיו אתמול, החלטנו שנעלה את כל ההסתייגויות שלנו ונראה מה יהיה. הנסיך החליט שהוא מצטרף, חמוד שכזה, הוא נורא רוצה להיות חלק מהמאמץ, אבל הוא לא יכול לעשות את הבדיקות, אז הוא מתלווה לפגישות  ... דיברנו על ההתלבטות שלנו, שהרי עוד שלושה שבועות (ויום, אבל מי סופר...) אנחנו טסים לחודש. האמת היא שלא חשבנו שנתחיל איקקלומין כל כך מהר, חשבנו שנחכה עם זה עד אחרי הטיול. ואנחנו משתדלים להשאר ריאליים, לא לחשוב שאוטוטו אנחנו בהריון, אבל אי אפשר שלא לקוות.... בכל אופן, מתחילים היום איקקלומין. מינון ממש מינימלי של חצי כדור ליום. ההחלטה נפלה בעיקר לנוכח העובדה שאנחנו חוזרים מחו"ל בדיוק באמצע החגים, ולא באמת רוצים לחכות עד אוקטובר. יאללה עוד כדור. בינתיים המטפורמין הולך לא רע. תופעות הלוואי המגעילות והמעיקות מופיעות ליומיים כל פעם שהעלתי מינון, אבל כרגע אני במינון הקבוע (2 כדורים ליום) ובזה זה נגמר. להחזיק אצבעות. יהיה בסדר. נכון?
| |
 איקקלומין
היום ה81 למחזור, והוסת לא הגיעה. גם ביוץ מן הסתם אין.
היום בשיחה הקבועה למרפאה אמרו שרוצים להתחיל בחצי כדור איקקלומין.
החל ממחר.
איקקלומין זה הורמונים. עוד לא היה לי זמן היום לחפש על זה חומר. גם לא יהיה לי זמן בשעות הקרובות.
לא רציתי להתחיל עם זה כל כך מהר. חשבתי שיקח עוד זמן.
מפחיד. מה אם האיקקלומין יעבוד? ומה אם לא?
איפה מיב שתרגיע אותי?
| |
 הדרך ארוכה היא ורבה רבה
אתמול סוף סוף הגענו למרפאת הפוריות.
אחרי שהמתנו קרוב לשעה בתור, נכנסנו לרופאה. והו, איזה שינוי. פתאום מתייחסים אלינו כאל בני אדם.
פתאום אני לא רק מקרה אבוד, אלא יחסית במצב טוב. פתאום יש קצת אור בקצה....
הגענו לרופאה מעולה. שקיבלתי עליה המון המלצות. היא ענתה על כל השאלות שלי, ואפילו יותר מזה, על כל השאלות של הנסיך, שבאמת באמת שואל על כל פרט ופרט. עשתה בדיקה וPAP, שלחה לבדיקת דם. מתברר שככל הנראה אני מבייצת, אז נשלחתי היום גם למעקב זקיקים. נתנה גם מטפורמין.
אנחנו מרגישים מוחזקים. מרגישים שיש לנו למי לפנות, ושסוף סוף יודעים מה צריך לעשות.
והנה עוד דברים שלמדתי:
מתברר שבשנתיים האחרונות ירדתי 27 ק"ג, ולראשונה בחיי לא העליתי אותם בחזרה, ואני ממשיכה לרדת.
עכשיו אני רק מתחילה להבין מה זה להיות במרפאת פוריות, ואיך מקפיצים אותי למחרת לעשות מעקב זקיקים.
 כל כך חשוב שיש מי שעוזר ותומך, והנסיך שלי גורם לי להחנק מהתרגשות כל פעם.
ושבאופן פולני ביותר, מהרגע שהייתי במרפאה אני מתרגשת עד דמעות. טוב, אולי זה כי אני מבייצת.... (אולי, עוד שעתיים- שלוש המרפאה תגיד לי. אני לא טובה בלפענח תשובות).
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
