אתמול בלילה הייתי לבד בבית וראיתי מלא סרטים מתוך שעמום (אני חייבת לציין שלא נשנשתי כלום)
וחשבתי וחשבתי שמכל ברט אני צריכה לקחת איזה מוסר השכל על עצמי וזה
אז זהו זה הפוסט...
רק על שלוש דברים שעשיתי אני באמת מתחרטת
האחד- שזרקתי את דוד, כי אני אוהבת אותו באמת וכל פעם שאני הולכת לישון שאני קמה שאני הולכת לאינשהו אני תמיד תמיד נזכרת בו, ושאני מסתובבת במרכז ויושבת איפה שישבנו ביחד אני פשוט נזכרת
ואז יש לי את המועקה המוזרה בבטן של ההחמצה ואפאחד לא יוכל להבין מה אני מרגישה
למרות שאם מסתכלים על זה בדרך אחרת מזל שעשיתי את זה כי אז היה לי חשבון טלפון יותר גדול ^_^
וגם אם עשיתי את זה כנראה שבאת הייתי צריכה לעשות את זה
אבל עדין....
זה כמו בסרט "פשוט מאוהבת" שהם נפרדים וחוזרים ונפרדים וחוזרים ואז היא מחליטה שמספיק
ושנה אחרי זה הוא עדיין אוהב אותה והיא אותו אבל הוא הולך לאיזה מקום ורואה אותה ולה ולו יש פרצוף של כזה זה נגמר
והוא מסתובב והולך
השני- השקרים ששיקרתי, למרות שאמרתי לכולם שהם היו שקרים אבל עדיין רק המחשבה שאני שיקרתי וגרמתי לאנשים לפקפק בי
אני רק רוצה שמישהו יגיד לי שהוא סלח לי ושגם אם אני שוב ישקר ויספר הוא תמיד יהיה איתי
כי זה כמו מחלה
זה כמו באיזשהו סרט ששחכתי את השם שלו שמישהי משקרת למישהו שיש לה חבר ואין לה והוא כועס (אני מבינה אותו)
אבל בסוף הוא סולח לה ויש לה את הבחור, אז את הבחור שלי כנראה אני לא ישיג אבל לפחות היא מאושרת
השלישי- שהתפתתי ממזמן פשוט לחזור ולנשנש והייתי מנשנשת בכמויות לא סתם פשוט כמו פרה
וזה עיכב את הדיאטה שלי וזה מעריך את הסבל שלי
זה כמו בסרט "כוכבת בתיכון" שהכוכבת שם מכורה לשתיה וכל דבר שקורה היא הולכת ושותה (כמו אוכל) ואז היא מחליטה
להפסיק והיא מצליחה
כמוני
^.^
רעות
ציטוטים מהסדר:
דודה שלי נחה בצהריים וקמה
דוד שלי: תכיני לעצמך קפה כדי לעורר את האיקיו הבודד
*******
אחרי כוס שלישית של יין ולי קצת כואב הראש כולם בטוטחים שכבר השתכרתי
אני: תביאו לי גפילתא
בן דוד שלי: וואי באמת השתכרת
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
