הגיע הזמן שאני באמת ידבר על זה
ושאני באמת אשלים עם זה
לאח שלי יש בעיות נפשיות
הוא רק בן 10 והוא רוצה להתאבד
אני לא ישקר יותר, זה לא עוד היפראקטיביות לא עוד שובבות של הגיל, זאת מחלת נפש.
ואם אני לא יחבק אותו הוא רק ילך לאיבוד עוד יותר.
היום וא חזר מביה"ס והביא לי פתק, בפתק היה רשום :" אני רוצה להתאבד כי החיים לא טובים לי . אני רוצה למות !!! "
כשראיתי את זה בכיתי, חזרתי אליו ושאלתי אותו למה ? למה אתה רוצה לעשות את זה לעצמך ? לא איכפת לך מאחרים ?
ולא, אני נזכרת שלא.. הלוואי שיכולתי לעזור לו... הלוואי.
מה אני כבר יכולה לעשות ? ההורים מודעים למצב... וכשאני הצעתי רעיונות דחו אותם מייד וביקשו שאני לא אתערב , איך אני יכולה לא להתערב כשאחי הקטן מביא לי פתק כזה ? אני הרי גידלתי אותו !
יש לי תחושה שהוא מסתיר משהו, איך אני יכולה לגלות את זה? הוא לא יספר את זה לאיש !! אולי קרתה לו איזה שהיא טראומה ? התעללות ? אולי הוא ראה משהו ? אני כ"כ דואגת לו. . . .
תמיד התביישתי בזה שהוא סובל מהפרעה נפשית..
הם תאומים.. הוא ואחי הקטן השני.. שניהם נולדו באותו יום.. בהפרש של דקותיים.. 9 חודשים הם היו בבטן של אמא שלי. . והם יצאו.. והנה עבר עשור מאז והם כל כך שונים..
גם לי היו תקופות כ"כ מחורבנות בחיים שלי.. שרציתי פשוטו כמשמעו- למות . לא היה בי די כוחות בשביל להחזיק את עצמי .
ואני מבינה את אחי באמת, אבל מי אמר שהוא ישרוד את זה כמוני? הרי הוא רק בן 10.. הוא כל כך ילד..
אני יציין שזה לא פעם ראשונה שזה קורה כל הסיפור הזה, הוא לא יום בהיר אחד קם ורוצה להתאבד.. הוא מספר פעמים אמר את זה מתוך זעם.. הוא המון פעמים איים לדקור כשסכין בידו.. הוא הרבה פעמים היכה אותי ואת אחי.. אבל היום זה פשוט שבר אותי.. תמיד חשבתי שאלו התפרצויות זעם אבל אני מבינה שאני טועה מאוד.
אז החל מהיום אני פותחת במלחמה .
המחלמה על אחי , ואני יעשה כל שביכולתי בשביל לגבות אותו לעזור לו ולתמוך בו , שיהיה מסע מוצלח ומשמעותי .