אין כמו הרגשה של הגשמה עצמית.
לדעת שהשגת את מה שיש לך ביד בזכות עצמך , אך ורק בזכות עצמך.
בין אם זה משהו שרצית ציון ,בחורה, רכב, עבודה , הכל ...
אני מתחברתלצד הגברי רק איתם אני יכולהלדבר... איך זה ?
עוד כמה חדשים ופרק זמן ארוך מייגע נגמר..
מתחיל משהו חדש אוליהוא אתגר ואולי הוא סתם דבר..
נשאר לי לסיים ת זה ברוח טובה ובדרך הכי טובה שאני רק יודעת..
בקרוב אני יכנס לעבוד - הגיע הזמן.. שיעורי הנהיגה שהתחלתי מתקדמים יפה ..
פריע לי רק הפה שלו שאני לא סותמת... אני לא יודעת לשלוט במה שיוצא לי מהפה , והגרוע מזה, שאני לא זוכרת..
זה לא קורה לאף אחד שהוא לא זוכר מה הוא אמר.. ובגלל זה אנשים לא מבינים אותי.. אני יכולה לומר מהו, לקבוע.. כל דבר אחד ואז לשכוח מזה.
ואז אני אוכלת סיבובים של אנשים..
זה מתסכל ואני לא מאחלת את זה לאף אדם, אולי זה בגלל האנמיה אולי זה בגלל לא יודעת מה , אבל אני חייבת לדאוג שזה יפסק.. ומהר.. כי בנתיים אני מפסידה אנשים על ימין ועל שמאל...