2/2009
אני לא מבינה מה קרה לי..אני פשוט לא כזאת..
אני לא מתרגשת מזה שמישהו פוגע בי..מעולם לא הגעתי למצב הזה..אני פשוט לא כזאת..תמיד הייתי אדישה ורגועה..בדרך כלל אחרי שפגעו בי אני פשוט חזרתי לבקש עוד..אבל לא איתו..ראיתי את זה בעיניים שלו..הוא באמת לא רצה לפגוע בי..הוא פשוט עשה את מה שאני לא רציתי\פחדתי לעשות..הוא עשה את מה ששנינו ידענו שיקרה כבר מההתחלה..אבל לא רצינו להאמין..זה כאב גם לו לעשות את זה..אני מבינה ואני לא כועסת\עצובה בגלל זה.אני מרגישה כל כך טוב...אני מרגישה את השקט שאחרי הסערה..והוא מענג ונורא בו זמנית..מצד אחד..סופסוף אנילא צריכה לדאוג מזה שאנשים יפגעו בי..כולם כבר החזירו לי את מה שהיו חייבים..אבל מצד שני..אני לא יכולה להשאיר את השקט..כי אחרת מישהו שאני לא יכולה לשלוט עלייו יבוא ויעשה את השינוי אשר לא אוכל לברוח ממנו..לכן..אני אתחיל את השינוי..בכך שאמלא את החור שהשאירND ..למרות שהיינו חברים רק 3 ימים..בכל זאת נפער חור בלב..ועד שהלב שלי ירפא..אני פשוט אקח חלק של מישהו אחר..והמטרה היא ניקיטה..הוא 1)מכיתה ח' 2)מעשן 3)מקרית מוצקין
4)רוסי 5)נוצרי 6)חתיך 7)האקס של חברה שלי..אבל עם סעיף 7 אני אסתדר..
טוב...ביי..
אני בסדר..אני באמת בסדר..
|