ש ל ו ם

באתי רק להיפרד.

פתחתי את הבלוג מתך שיעמום,אך בין היתר מצאתי בו מסתור,

ממש כמו עולם שלם שאני יכולה לברוח אליו להיות מישהי אחרת,

מצאתי את עצמי כותבת פוסטים שלעולם לא יקראו,כתבתי אותם בשביל עצמי.

את הפוסטים המעטים ששלחתי מתוך רבים אחרים שעדיין שמורים כאן בעריכה,

מראים לי את השינוי שחל בי מאז פתיחת הבלוג עד כיום,

מזכירים לי את ההתרגשות בכל כניסה חדשה לבלוג,

מזכירים לי חוויות עבר ישנות שכבר מוחי הספיק לשכוח,

מזכירים לי חלומות ישנים שעוד כולי תקווה להגשים,

כל פוסט ופוסט מזכיר לי משהו אחר,כל תגובה ותגובה מעלה לי חיוך קטן.
לכם.., אני רוצה רק לומר תודה.

תודה על כל התגובות המעודדות,

תודה שתמיד ידעתם להגיד את המילה הנכונה,

תודה פשוט על כל תגובה.

תודה גם לכל הקוראים ששמרו/שומרים איתי על קשר.

אני רוצה לאחל לכם אמנם קצת באיחור,

חופש מהנה ומוצלח,תנצלו ותמצו את החופש עד תומו.

זה הזמן לעשות דברים שתמיד דיחתם בתירוץ משכנע של 'אין לי זמן' עכשיו זה הזמן.

מי ייתן ותהיה לכם שנה חדשה ומוצלחת מלאת כייף והנאה.

בנימה אופטימית זאת אני אסיים את הפוסט האחרון.

אוהבת אתכם. 3>