15.07.2010
New Post
וואי הרבה זמן שלא כתבתי פה ... לא שלא היה לי על מה ... היה על יותר מידי ... רק שזמן לא באמת מצאתי לזה ...
הרבה יותר מידי עבר עלי בפרק זמן שלא כתבתי פה,
והאמת שהיה חסר לי הפריקה הזאת לפיסת "דף" אם אפשר לקרוא לזה כך ... (?)
חופש גדול, אם אפשר לקרוא לפרק הזמן הזה חופש ..
האמת היא שכן, במקום מסוים זה חופשה .. להתנתק מהכל לעשות דברים שבאמת אוהבים,
לצאת קצת מהשגרה ...

אבל לי כמובן יש בעיות ... וכמובן מי אם לא אני תסתבך באהבה ... כמו תמיד.
זה מתחיל כמו כולם עם פרפרים בבטן , הרגשה של בטוח , אבל איכשהו באמצע זה איבד את הדרך
ואף אחד לא באמת יודע מה יקרה עם זה הלאה.
הלב שלי חזק ... הוא עבר הרבה ,, שבור ופצוע עם פלסטר כזה מאולתר..
השאלה היא איך אני תמיד נכנסת לזה? איך לי זה תמיד קורה ?
זאת מעיין מומחיות כזו ... ששלא ניתן באמת להסבירה
אבל יש פה איזה קטע מוזר... לא יודעת להסביר, לדעתי בסוף זה כן יקרה...
אבל יכול להיות גם שאלה ששומרים עלי מלמעלה לא רוצים שזה יהיה , שכנראה מוסרים לי שזה לא זה,
אני לא יודעת..
כל דבר אני חושבת עליו ... כל שיר אני חושבת עליו ...
אהבה זה מושג כל כך קשה ... אין ניתן להסבירו . אהבה לא מסבירים , אהבה מרגישים
איך זה שרגש כל כך יפה, מתוק, חייכני , אוהב
יכול להיות כל כך .. הרסני? כואב? חודרני ?

לרגע אתה נמצא בגג העולם ... שוכח הכל ...
אתה רק.... מרגיש...
אתה כל כך מאושר ...
ומילה כל כך קטנה ... צעד שגוי , פשוט מחרב הכל ... ה כ ל .
כל מי שאהבת, הערצת , סמכת , רצית.. הופך לכזה קטן.
כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות.
אבל דבר אחד הוא נכון -
מילה אחת מבנאדם שאתה אוהב פוגעת יותר מאלף מילים מבנאדם שאתה שונא ......
וכן נפגעתי