הלכתי אל מארק ביום שישי *כרגיל*,
רבנו *כרגיל*, לא רציני, זה אף פעם לא רציני, מארק הוא הבנאדם הכי ל-א רציני שקיים.
באיזשהו שלב, פשוט ישבנו על הכיסאות המוזרים האלה שמתקפלים, בחצר, לא אמרנו כלום, לא זזנו מילימטר,
פשוט הסתכלנו אחד על השניה.
רציתי להביא לו כאפה מצלצלת.
לא יודעת למה, הוא כנראה סתם דורש.
התקרבתי אליו, ולחשתי- "אתה דביל",
הוא נשאר עם פרצוף רציני,
"ואני גאה בזה."
הוא התקרב אליי עד שיכולתי להרגיש את הנשימות שלו,
ואז באה הנשיקה מצידו.
נסחפתי לשניות ספורות ואז התרחקתי ממנו,
בהיתי בו, קמתי, והלכתי..
אני מפגרת, הוא בטח היה שיכור לאללה.
ועוד יש לי פרשיית אהבה אווילית.
אני צריכה להפעיל את המוח המצ'וקמק שלי.
Cancer- MCR
turn away, if you could get me a drink of water cuz my lips are chapped and faded call my aunt Marie help her gather all my things and bury me in all my favourite colours my sisters and my brothers still i will not kiss you cuz the hardest part of this is leaving you now turn away, cuz i`m awful just to see cuz all my hair`s abandoned all my body oh, my agony know that i will never marry baby i`m just soggy from the chemo but counting down the days to go it just ain`t leavin and i just hope you know that if you say goodbye today i`d ask you to be true cuz the hardest part of this is leaving you
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
