רוצה לרזות.

פשוט ככה. עייפה.

המשקל הוא 36.8 ואני עייפה.

עייפה מלהסתיר את הכמויות,

עייפה מלשקר,

עייפה מלתרץ לכולם בבצפר למה רזיתי,

עייפה מהספורט היומיומי והסיזיפי.

עייפה כבר מהאנשים שלוקחים אותי ל"שיחות נפש" ומנסים "לעזור לי" כשהם בעצם לא יודעים עלי כלום.

והתעייפתי, התעייפתי כבר מלהסתכל במראה ולבכות.

והכי גרוע זה שאני לבד.

פשוט לבד.

אני מוקפת באנשים, בחברים שמנסים להתקרב, אבל מרגישה סגורה בתוך עצמי.

אף אחד לא מבין מה עובר עלי.

כולם מותחים ביקורת, מדברים עלי מאחורי הגב ומרכלים עלי מול הפרצוף שלי.

אף אחד לא מנסה להבין אותי.

ואני בוכה, ובוכה בלי דמעות, ובוכה בלי לבכות.

ואין לי אף אחד.

ואין לי משמעות.

הדבר היחיד שנתן לי משמעות זה הספורט והאוכל (או חוסר אוכל..), ועכשיו התעייפתי.

אתן, שתמיד שואבות מוטיבציה ממני, שחושבות שאני מושלמת בהכל?

אתן טעיתן.

אני חסרת מוטיבציה, ואני שמנה, ואני ריקנית ושטחית ובודדה.

יותר מהכל, אני פשוט בודדה.

הבגדים שלי נופלים ממני, זה סימן שרזיתי?

מדברים עלי מאחורי הגב ומסתכלים עלי במבטים מודאגים, זה אומר שרזיתי?

והתעייפתי. התעייפתי כל כך.

אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.

אני רוצה שיקבלו אותי?

אני רוצה שיעזבו אותי בשקט?

אני רוצה תשומת לב?

אני רוצה רוצה שיניחו לי לנפשי לרזות?

מה שאני רוצה זה להתעורר מהסיוט של החיים שלי, וכמה שיותר מהר, בבקשה.