לא קוראים לי, אני באה לבד

מסגרת רקומה ונוקשה, סדר חדש. אני מושחת את עצמי למלוכה. הנני אני. לכל דבר שלא אצטרך, אקרא בשמי. יש תלכיד מסקרן אך ידוע מראש שיתפרק ויתחבר שוב ושוב עוד כל כך הרבה פעמים. מחבקים ומרפים, מחבקים, משתדלים לא לדחוף. הוא אומר שצריך משמעת, שצריך לאחוז בכאב עד שיתפרק אל כל חלקי הגוף וירפא, ויתרפא. ויתרפה.

אני מוחלת לעצמי על שנים של חוסר מעש, למעשה שנים של עיסוקי סרק.

אני מכירה את עצמי. אני לא מכירה. אני אכיר, בסוף אני אדע קצת.