"אני רוצה יומן ריק באורך אינסופי ואת כל הזמן שבעולם" |
 כינוי:
המיתוס שלך מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 10/2009
לילה טוב ילדה
אולי כשסוף סוף נדבר, את תשתני
ומי יודע, אולי גם אני
אבל את תהיי איתי ואני איתך
וזה מה שחשוב
אין פה סוף עצוב, אין פה סוף עצוב
בסופו של משחק המחבואים,
אני אמצא אותך ואספור עד שלוש,
וזה יספיק כדי לדעת שאין יותר ממה לחשוש
כי את כאן ואני איתך
וזה מה שחשוב
אין פה סוף עצוב, אין פה סוף עצוב
לילה טוב לך,
אני אוהב אותך כל כך, את יודעת
לילה טוב ילדה, עוד נדבר
אם לא היום אז מחר,
אם לא מחר כבר נבחר
עוד נדבר ילדה, אני מבטיח
___
אז הסוף מתקרב, סוף שהוא כולו סוף, אני לא חושבת שאי פעם יהיה לסיפור הזה המשך.
הוא היה ועומד להיגמר, הזמן הולך ואוזל.
סוף שמסמל כל כך הרבה. סוף שישפיע כל כך הרבה.
יהיה טוב, יהיה בסדר, יהיה אפשרי - רק הזמן יוכל לספר, רגע האמת.
אני מפחדת כל כך.
אני חושבת שאני מדברת על זה יותר מדי, אבל פשוט לא מפסיקה לחשוב על זה.
מתחילה לחשוב על הרגעים הקטנים שאולי פספסתי, שעכשיו כל כך קריטיים.
אני מפחדת, מתה מפחד, פחד שלא יעבור עד לרגע הזה.
ובאותו הרגע, הוא יהפוך לעצב ולגעגוע, בלתי נגמר.
זה אמנם יההי יותר ויותר חלש (אני חושבת, מקווה), אבל זה לא ייגמר.
התקרבות לסוף שלעולם לא ייגמר.
יהיה אפשרי.
.She
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
