אבל הכל נשמע לי רע, הכל נשמע קיטשי ומאוס, אני לא רוצה לשמוע מילים כמו עומק או יופי או בני אדם, תפסיקו לדבר במילים גדולות הן לא אומרות לי כלום. (דברו איתי על הקמטים שמופיעים על המצח כשאני מזיזה את העיניים, על הגלולות ששכחתן לקחת, על הבירה הממש טובה שיצא לכם להכיר)
אי אפשר באמת לכתוב ככה

תמיד כשמגיע משפט שהוא לא מספיק יפה אני עוצרת ושם זה נגמר

אם לא הייתי מעבירה את כל הפתקים שלי מהפלאפון לדף והכל היה נמחק אני לא יודעת איך הייתי ממשיכה משם

אני כל הזמן נכנסת לכאן בתקווה למצוא משהו חדש ואז נזכרת שכל האחריות על הכתפיים שלי וזה מסביר את השקט בכל החודשים האחרונים

חיכיתי חודשים לגרסת אלבום