לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"אני רוצה יומן ריק באורך אינסופי ואת כל הזמן שבעולם"

Avatarכינוי:  המיתוס שלך

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

8/2009


כתבתי קטע, קטע די ארוך. במשך כמה חודשים אני כותבת אותו.

והוא מחק, נמחק ואי אפשר לשחזר.

ועכשיו... עכשיו אין לי חשק לכתוב. בקרוב אחזור לעצמי.

 

לגבי מחר? אני מבולבלת כל כך. מצד אחד ככה ומצד שני ככה... נחיה ונראה.

 

נכתב על ידי המיתוס שלך , 31/8/2009 11:01  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של she will be loved. ב-2/9/2009 23:56
 



חלמתי על לכתוב.


"לפעמים אתה מתיישב אל מול הדף הריק וחושב מה לכתוב. לעתים, אתה רוצה שהדף יתמלא מעצמו תוך כמה שניות בהמון רעיונות ומילים שמישהו ימצא בשבילך. אין לך כוח לחפש אותם בתוך עצמך.
לאחר כמה שניות אתה מבין שרק אתה יכול לעשות את זה, שאף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילך.
אתה יכול לעתים לשבת זמן רב מול הדף ולהשאירו ריק, כי שום רעיון לא עולה במוחך.
לאחר זמן מסוים שהדף הריק נשאר ריק, ולבן מתמיד, אתה עוזב אותו ופונה לעיסוקים אחרים.
אני זוכרת את הפעם הראשונה בה ניסיתי לכתוב סיפור. עלה לי רעיון מסוים במוחי שעניין אותי,
מצאתי שם נחמד, והתחלתי לכתוב. פרק ראשון. כך המשכתי וקובץ הוורד גדל בכחמישה שישה דפים,
בהם כתובים שלושה פרקים לא ארוכים, לא מוצלחים במיוחד.
בזמן החשיבה על המשך גלשתי למחשבות אחרות ונזכרתי בסיפורים שקראתי. סיפורים שהשאירו אותי מישהי אחרת לאחר קריאתם, סיפורים שלא אשכח. היה לי חלום לכתוב סיפור כזה, אחד שיוכל לרצות אותי.
חזרתי לסיפורי וקראתי את מה שכתבתי, התמלאתי אכזבה כשהבנתי שלא ברגע, מגיעים לסיפור מרגש ומקסים ושהסיפור הזה גרוע למדי. החלטתי לנטוש אותו וזמן רב לאחר מכן לא כתבתי סיפורים, לא כתבתי כלום יותר. זה דיכא את רצוני לכך. מספר שנים לאחר מכן נזכרתי בסיפור, מאז יצא לי לכתוב סיפורים קצרים פה ושם אך לא משהו גדול או ארוך במיוחד.
העשרתי את כתיבתי ולמדתי דברים חדשים, העשרתי את נסיוני בחיים, מאז אותו הזמן.
פתחתי את קובץ הוורד והתחלתי לקרוא. רעיון הסיפור קסם לי, כשראיתי אותו מנקודת מבט אחרת לגמרי פתאום.
מחקתי את שלושת הפרקים בעודי שומרת את הרעיון במוחי ולא מניחה לו לעזוב. השילוב הילדותי והבוגר התחבר לו וכמו קסם הדף התמלא רעיונות ומילים שלא הייתי צריכה לחפש. מצאתי אותם בעצמי, ובילדה שהייתי."
חתמתי את שמי על הדף והעברתי לעמוד הבא, התנוססה הכותרת של הפרק הראשון.
הנה אני כאן, הסיפור איתי. בעוד מספר ימים הוא יתפרסם בחנויות ספרים בכל הארץ. החלום שלי התגשם, כתבתי את הסיפור הזה, שאני באמת מרוצה ממנו. אותו סיפור, הראשון שכתבתי אי פעם.
סגרתי את הספר ופניתי לחלומי הבא, התחלתי לכתוב את ספר ההמשך.
נכתב על ידי המיתוס שלך , 27/8/2009 01:03  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של she will be loved. ב-28/8/2009 20:02
 



לכתוב?


בזמן האחרון יצא לי יותר להתעניין בכתיבה, כתיבה של ממש.
אמנם גם שירים זה סוג של כתיבה, אבל הביטוי האפשרי בהם הוא מאוד מצומצם, קשה להביע את הרגשות שלך לתוך כמה שורות קצרות וחרוזים.
התחלתי להתעניין בכתיבה של דברים ארוכים יותר, סיפורים וקטעים, כבר זמן רב מאוד שאני מחפשת נושא מסוים לכתוב עליו סיפור. סיפור רציני.
אין לי רעיון, האמת, הרעיונות שלי דלים ולא מגיעים אליי הרבה, אבל מדי פעם צץ משהו חדש.
בקנדה יצא לי להתחיל לכתוב קטע קצר, נושא שקפץ לראש שלי כששמעתי שיר מסוים,
אני כנראה אמשיך לכתוב את זה ואעלה לכאן, לבלוג.
יש גם קטע בטיוטות שהתחלתי ולא סיימתי לכתוב, אני מקווה למצוא לו סוף בקרוב.
מקווה להצלחה בדרך החדשה.

אני לא יודעת למה פתאום אני כותבת על עצמי כי לא יצא לי בבלוג הזה כל כך, אבל זה מרגיש טוב.
לפני כמה ימים הייתי בכנס האנימה שהיה, האמת שאנימה לא מעניינת אותי, אפילו לא נכנסתי לכנס. המטרה הייתה מפגש חברתי.
חבורה מדהימה של ילדים שהכרתי, כאן, בישראבלוג או דרך ועידות במסנג'ר וכו' וכו'.
ביום חמישי פגשתי אותם, ואני אזכור את היום הזה לנצח. היה מדהים, כל כך כיף. הייתי מאושרת פשוט. (:

בכל מקרה, הדברים השתפרו עכשיו כל כך, הייתי במצב רוח נוראי כמה ימים לפני הכנס הזה,
וזה השתנה בצורה קיצונית, נהיה לי כל כך טוב.
גם הטוב הזה השתפר, משתפר עכשיו.
ביום שלישי אני עומדת ללכת עם החברה הכי מדהימה בעולם, שאני כל כך שמחה שיש לי ללונה פארק.
בלונה פארק אני הולכת לפגוש סוף כל סוף, בפעם הראשונה מאז שנתיים של היכרות את הידיד שאותו אני מכנה כידיד הכי טוב שלי.
זה גורם לי לחייך כל פעם מחדש.

הלימודים מתחילים עוד מעט, אז ניתן לימים האלה שנשארו לעבור בכיף והלימודים... נסבול את זה, כי לא נשאר משהו אחר לעשות.
הפוסט הזה חייב להסתיים בנימה טובה,
ועכשיו חשבתי שוב עם יום שלישי, וטוב לי. כמה טוב לי.
הכל בזכות אנשים מדהימים בחיי.

.She
(שסוף סוף חוזרת לבלוג כמו שצריך, כי נמאס לה להיכנס ולהתעצל לכתוב משהו חדש או להתעצל להגיב חזרה לתגובות שמחממות לה את הלב)
נכתב על ידי המיתוס שלך , 23/8/2009 16:40  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של she will be loved. ב-27/8/2009 01:04
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמיתוס שלך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המיתוס שלך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)