זהו-זה. השמאל המשוקץ, בחר להשיב לי רעה תחת טובה. פעם אחר פעם, נתתי מעצמי את הכל, תמיד בהתנדבות, את כל הנשמה - והם, בתמורה, מה נתנו לי? יריקה בפרצוף, סכין בגב ובעיטה בתחת!!!

תאמינו לי, לולא היה מצפוני עז כל-כך, כבר מזמן הייתי חובר לפשיסטים, של "ישראל גזענתנו" (אלה מ"רק היטלר, מבין יידיש!!"), נטו כנקמה, על כל העוולות, שעוללו לי אנשי "בא לי להקיא ממק"י", "ממשלה עם שר"צ", "שלום עכשיו סכין בגב" וכיו"ב נבלות נבזיות, מכל הארגונים, המפלגות והתנועות בגוש השמאל-מרכז כוווווווווווווווווווווווולללללללללללללללן.

אז - למען השמאל, לא אנקוף עוד אצבע לעולם.

בימין, בוודאי שלא אתמוך; ימח שמם וזכרם....יש לי מצפון לצערי, מה אפשר לעשות?

אז, לפיכך: מאז יום ד' האחרון (ה-27 למאי 2009) אחה"צ והלאה, אינני תומך בשום מפלגה/ארגון/תנועה וכיו"ב שהיא בכלל - ועל התנדבות, שלא תעזו אפילו לחלום.

אני מקדם אך ורק דבר אחד: את הקומונה שלנו, קומונה חקלאית אורגנית, של אחווה ויצירה, של אנשים/ות הגונים/ות = קרי: לא של שום פעילי/ות ארגונים תל-אביביים/ירושלמיים/חיפאים מסריחים!!!!!!!!

ולמה אני כה עצבני? וואללה, מה תגידו אתם, אם בכל פעם, בה תתנו את הלב והנשמה, תקבלו בתמורה יריקה בפרצוף, בעיטה בתחת וסכין בגב???