| 3/2010
מספר עדכונים...
הוצאתי עצמי מצפייה בתועבת-הריאליטי ושבתי, במקום זאת, להאזין לחדשות ולתכניות-האקטואליה - מקץ חדשיים של דכאון, כנראה שב לעצמי, סוף-כל-סוף.
עם זאת, ממשיך לאכול בשר; כי הצמחונות - באמת, עברה מעולמי סופית.
ביום ב' הייתי בתל-אביב - בצהריים נפגשתי עם ידידה קרובה שלי, שלא פגשתי כבר יובלות ובערב, התחסל ונרצח, רעיון הקומונה, באופן סופי ומוחלט....כי זהו, אין מה לעשות: כל המתענינות בדבר, התגלו כילדות אהבלות בנות עשרים ומשהו, שאין להן מושג מחייהן ושמשנות-דעתן, בנגע למה ברצונן לעשות כרגע, כל חמש דקות (גג). שלא לדבר, כבר, על אנשי שאנטי-ראסטה צפונבון-פלורנטיניים יוצאי-הודו למיניהם (אוך!!!!!!!!) - אין, אחרי שהכרתי כמה כאלה, אני רק רואה מישהו עם ראסטות - או איזשהו "יוצא-הודו" קלאסי, עם ג'וינט, סמרטוטים מכוערים וחיוך מטומטם - ובא לי להקיא מרוב תיעוב. יצורים, שאשכרה המציאו את הצביעות. בלאט.
מחשבי - סלרון בן שבע וחצי - מצוי, כעת, בשלבי-גסיסה סופניים. תוהה, עד מתי ישרוד?
בימים אלה קורא שוב, את "הסיפור שאינו נגמר", מאת מיכאל אנדה ואת "בת יפתח", מאת נעמי רגן.
מחיפושי-עבודה נואשתי, כבר, לחלוטין - אין עבודה וזהו-זה. כלומר, אין שום-דבר, מלבד ניקיון וכיו"ב - ובי נשבעתי, שאלך לעבוד בזנות הומואית, בטרם אחלום, אפילו, לנקות את השירותים למישהו....פיכס!!
מתכנן את פעילויות העתיד...
עד כאן.
|
נכתב על ידי
,
4/3/2010 10:02
בקטגוריות אבטלה, אישי, אמת, ארגונים, כללי, פעילים ירוקים, צביעות ושקר, רעליטי, תל-אביב, סיפרותי, אקטואליה, עבודה, פסימי, פעילויות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
