| 5/2010
 שיפור משמעותי
זהו!!
הבקר התעוררתי ממש מוקדם. אינני אוהב שזה קורה לי - מתעורר לפני עלות-השחר וזה....אולם למזלי ולשמחתי, אחרי השירותים והקפה, נרדמתי שוב קמעה.
ובחלום, הייתי באיזשהו מקום. נראה כמו חממה אולי, משתלה או משהו כזה. הסתתרתי שם, עם אמי ועוד מישהו, מסכנה איומה - מישהו יצר כפיל שלי, שמטרתו להרע. נדמה לי, שזה היה העניין - אינני זוכר את כל סיפור-הרקע.
בכל מקרה, בשלב מסויים פולש הכפיל לשם, למשתלה הזאת או מה שזה לא היה - הוא קטן ממני אבל איכשהו, יש סכנה לטעות, אני מתנפל עליו, תופס אותו ועל-מנת לוודא, שאני זה אני, אני מספר משהו מהילדות הממש-ממש מוקדמת, כשהייתי בן חמש אולי, איזה סיוט נורא, שהיה לי אז. מספר זאת מחדש בחלום, לאמי ולזה שנמצא איתנו, על-מנת להוכיח מעבר לכל ספק, שאני זה אני ולא הוא - כי לו אין הרי זיכרון, הוא רק זה-עתה נוצר.
בחלום ההוא, כפי שתמיד זכרתיו - הסיוט הרציני הראשון שהיה לי, אז - חלמתי, שאני וחברי הטוב ביותר דאז, מכירים איזו ילדה, בת, חובשת-כיפה שבשלב מסויים, הופכת לאישה בוגרת. אישה-שטן, ממש - מרשעת! היא כנראה מספרת לאמי כל-מיני דברים עליי, בכלל משתלטת לנו על כל החיים - ואמי, לוקחת את הצד שלה ואומרת לי, שאחשוב במה אני לא הייתי בסדר איתה ושעליי להשתדל יותר להסתדר איתה ועוד.
סיפרתי להם החלום בתמצית אז והם הביטו בהוא, בכפיל ושאלוהו, נו, מה יש לך לומר על כך?
כמובן, לא היה לו. ניפצתי את ראשו אל הקיר וחיסלתיו. חיסלתיו כפי שרצה לחסל אותי ואת כולנו. הוא איננו, הוא מת.
ואז התעוררתי. ניערתי הרע מעליי כלכלוך - וקמתי, מרגיש צעיר בשלושים שנה.
מתו כל הטראומות. מת כל הרוע, הרגשות השליליים אבדו. לא עוד טוקאייר, לא עוד שוטר בחלון-הבקר!! הבראתי מכאביי, אני טהור ונקי כעת.
כן לאחווה, כן לשלום - ולאושר נשירה, שיר-מזמור!!
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
