|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
טוב, בסדר, אחזור לפה
דווקא חשבתי לעשות עכשיו בלוג בוורד-פרס, אבל תנאיהם אינם מוצאים חן בעיניי, אז שיהיה פה, בינתיים.
ארבעה חדשים לא כתבתי כאן וכבר המון דברים קרו - פשוט, עד שאני כבר מגיע לרשת, אני על פייסבוק.
http://www.facebook.com/editalbum.php?aid=2062136&add=1&flash=1#!/profile.php?id=1255836507
כעת - מה קרה בכל הזמן הזה?
אז ככה. ראשון ראשון ואחרון אחרון, בואו נסכם את יוני-יולי במהירות.
עם הספרייה המרכזית ע"ש מאירהוף ברחובות (ספריית-הטראנסופוביות) גמרתי סופית לחלוטין, יימח-שמן של הפשיסטיות המסריחות ששורצות שם.
ביוני הייתי במפגש משפחתי, עם אנשים שלא ראיתי כבר אלפי שנים (כלומר, מאז הניינטיז!!) ולצערי, לא נראה לי, שנהיה בקשר בהמשך....כלומר, הייתי רוצה, אבל - אין, אצל אשכנזים, אין ממש מושג של "משפחה", כן? זה זר להם.
ביוני, כמדומני, היה זה, ששתלנו הפסיפלורה מול חלוני. אני אוהב את השיחים האלה ועוד עליהם - בהמשך, שזאת תמצאו במקומו.
בחדש יולי עשיתי מאמצים מטורפים, ממש, למצוא עבודה - כל עבודה שהיא - ואם לא ברחובות (שזה אין בכלל), אז בתל-אביב.
בנקודה מסויימת, בין ה-24 ל-27, במשך שלושה ימים, התשתי עצמי בצורה קיצונית, בנסיון למצוא דירת-שותפים סבירה, היכנשהו במרכז ת"א ולעבור אליה - למרבה-הצער, במקום היחיד, בו היו שותפות הגונות וסימפטיות, בעל-הבית, הוא גרסה קלאסית ומובהקת, של אפי מ"ארץ נהדרת" - ככה ש...
אחרים, סתם ניסו למזמז זמן - אז החלטתי לחתוך וחלאס. כלכלתי לא היתה עומדת, הלא, בחיפושים אינסופיים!! גם כך ריסקתיה.
וטוב שנכשל, נסיון-המעבר - אני מתכוון, קיבינימט כל התל-אביבים הארורים!!! בעל-הבית הנוכחי שלי ושכניי, הם הטובים בחבריי.
אז אינני יכול להגיע, להפגנות ולאירועים בת"א!!! נו, שוין. לא שווה לי....ממש-ממש לא.
וזה לא ששם יש עבודה, כן??? הרי בדקתי.
טוב, ע"מ להמשיך אני צריך קובץ, שהייתי בטוח ששמרתיו כאן, על הדיסק און-קי, אבל לא, אז - המשך בקרוב, אינשאללה!! בפעם הבאה, כלומר, בה אתחבר לרשת...
להתראות בינתיים!!
|
נכתב על ידי
,
13/10/2010 14:44
בקטגוריות אבטלה, אישי, בדידות, הומופוביה, כללי, שדרות רוטשילד, שעמום טוטאלי, תל-אביב, תל-אביב-תובנות, פסימי, עבודה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
עדכון על השבוע שחלף
יום ראשון שעבר היה סבבה - לראשונה מזה הרבה מאד זמן (עקב מזג-האוויר), לבשתי את השמלה (זו מהתמונה). באתי לנסות למכור בפתח גן מאיר, ברחוב קינג ג'ורג' בת"א והלך אחלה - ארבעה סיפורים מכרתי, תמורת 55 ש"ח!! COOL!! אז הלכתי להיפגש עם מור, הסתובבתי עוד קצת ונסעתי בחזרה הביתה.
ביום שני....מה היה יום שני....עבדתי על ה-DOI, כן. מספר 4, או שמא 5....כן, אז עשיתי את 5. ביום שלישי נפגשתי עם אמי - וזהו (היה חם הרבה יותר מן המצופה). ביום רביעי, נסעתי שוב לת"א - אבל לא ממש הצלחתי למכור, בגלל איזה דוס שווארצעי מסריח (יענו ש"ס; קווירופוב), מאלה שמקימים דוכני-התרמה, למען כל-מיני "ילדים גוססים", יענו....כמובן, אין שום ילד ולא היה שום ילד - זה תמיד בולשיט, שתדעו לכן. בעיקרון, כל מי, שטוען, שמתרים למען "ילדים חולים", הוא שקרן. סתם, צריך כסף למנה (ברור של מה...)....או כה.
כעת, מכל המקומות בעולם, התעקש הש"סניק מטונף-הגנים לעמוד דווקא בפתח גן מאיר. אני מתכוון - פאק, אתה הלא הומופוב, מה יש לך, בכלל, לחפש כאן?!? לך, קבץ נדבות עם השקרים שלך בבני-ברק, מה פתאום פה?!?
יחד-עם-זאת, כמובן שלא ניסיתי לגרשו או משהו, אלא התעלמתי ממנו לחלוטין ופשוט, עמדתי בצד הכי רחוק ממנו וניסיתי למכור.
רק מה, אין שלום עם דתיים. בטח לא מש"ס...
מייד, התחיל לנבוח לעברי, "מה אתה עומד כאן? זה מפריע, אתה מושך תשומת-לב!!"
שתבינו, עמדתי במרחק של איזה חמישה מטרים ממנו, לא מתקרב אליו בכלל, לא מעניין אותי במיל - אבל, לא!! הוא דוס, עם קפוטה וכיפה שחורה, אז כמובן, שהוא אובר-מנש והכל מגיע לו!!
אם ככה התנהגתם גם בגולה, אז אין פלא, ששונאים יהודים בכל מקום....איך לא?
כעת, אני המשכתי לעשות כל שביכולתי להתעלם ממנו ולהבהיר לו, שדרישתו אידיוטית, כי אינני מתקרב, אפילו, לדוכנו המטופש ואינני מתייחס אליו כלל - אולם, בשלב מסויים, פתאום הוא ניגש אליי - ובידו שלופה סכין יפאנית.
אמרתי לו, "מה, אתה בסדר? או שאתה פסיכי? מה איתך?" אך הוא - "לא, תלך מכאן אחרת אני עוד אראה לך מה אני יכול לעשות!!" מנופף בסכין היפאנית מולי, בעיניו מבט מטורף, כשל כל דוס מזרחי (יונה אברושמי, עמיר בניון, יגאל עמיר...).
התלבטתי בערך שתי שניות, אם להיות צודק, או שמא חכם - והחלטתי להיות חכם. הסתלקתי משם.
אז - אם אתם רואים איזשהו דוס מסריח - עם דוכן-התרמה, פנקס-קבלות, או כה - המספר לכם כל-מיני אגדות ודמיונות, על ילדים וילדות, סרטנים ועיוורונות וכיו"ב - אל תאמינו לאף מילה ופשוט מאד, התרחקו ממנו. שם ובכלל.
אז הלכתי לשבת, באחד מבתי-הקפה האהובים עליי, "התחתית" (לינקולן 9) שתיתי שוקו חם ונסעתי הביתה.
ביום ה' בבקר, ישבתי ב"מילשטיין", אחה"צ עבדתי כמה וכמה שעות, עשיתי את 6 ואז נסעתי לת"א, ישבתי בארכיון-העיתונים, בספריית בית-אריאלה....חיפשתי משהו שלא מצאתי, מיוני 1984. כלומר, עיתונים מצאתי; דיווחים רלוונטיים לא. מי שמכירני יודע. לא משנה....קראתי דברים אחרים (תקופת מערכת-הבחירות, של 84' = אינפלאציה, לבנון, יריבויות מפלגתיות רגילות...). אז מכרתי קצת, ברחבת-הכניסה לספרייה - ונסעתי הביתה. הגעתי בול בזמן, לצפיה בפרק נוסף, בסדרה ההסטורית על מלחמת-העולם השנייה - זה על סוף 1944, עם המתקפה הגרמנית בארדנים. ו"15 דקות", ראיתי בשידור חוזר.
איזה מניאק בן-חרא הדורון הזה!!!!?
ביום ו' היו, כמובן, הפגנות האחד במאי = מארבעת החשובים ביותר, בחגי-השנה ובמועדיה (האחרים הם, כמובן, "ולנטיין'ס דיי", ט"ו באב ויום כיפור) - באתי עם י'ודה לת"א, אך הוא הלך (מלשון הבריז) לסינמטק ואני - אחרי שתיית תה מעולה ב"תחתית" (ג'ינג'ר לימון ודבש = מומלץ!!!!) והשגת גיליון "הארץ" (חלקי) בחינם בשדרות רוטשילד (היו פשוט מפוזרים שם) - ניסיתי למצוא, את מקום הצעדה....היה להם מקום-יציאה ובערך, בגדול, בעיקרון בלתי-ממומש (כמובן), גם מקום הגעה - אולם, על המסלול איש לא ידע. כעת, על נקודת-ההגעה - בפרסום אחד, היה כתוב אלנבי-רוטשילד, באחר, אלנבי-קינג-ג'ורג'....זה לא משנה, הם לא היו, לא שם ולא שם, אז ישר, הלכתי לי לגן מאיר ועמדתי, עם השלט הרדיקאלי ביותר בדברי-ימי-השמאל = שלט כל-כך רדיקאלי, עד שאיש, כמדומה, לא הצליח להבינו.
יחד-עם-זאת, יש סתם לא להבין ויש להיות מפגר שכלית. כבר בקינג ג'ורג' למעלה, בפינת העבודה כמדומני, כשרק פתחתי השלט, שאלני מישהו "מה, בעד נודיזם - אתה מהשב"כ?"
WTF???
"מה, למה אתה רוצה לקשור את השמאל, עם משהו כל-כך הזוי? אתה מהשב"כ, נכון?"
חד-משמעית, חברות וחברים: המר"צניק (נראה לי מר"צניק; אולי חד"שניק. אשכנזי מהבול משנקין, על-כל-פנים) הזה, זכה אצלי אוטומטית בתואר, "היצור המטומטם ביותר עלי-אדמות" והמשפט שאמר - שבעקבותיו, אגב, משוייך פוסט זה, גם לקטגוריה "דברים הזויים" - מוכתר בזאת, רשמית, למשפט המטומטם ביותר, ששמעתי מעודי.
המשך - נכתב ביום ד', ה-5 במאי: עכשיו, יש לי קצת זמן (מעט) להמשיך בפירוט.
אם-כן, בגן מאיר עמדתי עם השלט. רבים התגלו כאהבלים, מעטים (מאד) התגלו כאינטליגנטיים (כלומר, אלה המבינים, שהמאבק למען שיתוף חברתי, אורגיות, גראס, נודיזם, איכות-סביבה, איחוד עולמי וזכויות-בע"ח, הוא מאבק אחד) וזהו... כל-מיני אידיוטים נאמו וברברו מעל לבמה (מורות, עובדים סוציופטיים, כח לאהבלים, ניצן הורוביץ...), כמה אנשים טובים (דב חנין, אילן גילאון...) נאמו אף הם לקראת הסוף הגיע גם י'ודה וזהו....נסענו.
מזה שבועיים, שאני צופה בסדרה "Papi Ricky", בערוץ "ויוה" - במגבלות-הז'אנר, היא סדרה סבירה בהחלט. חייב לטינו-אמריקאיים....פשוט מאד חייב.
עד כאן.
|
נכתב על ידי
,
2/5/2010 14:33
בקטגוריות 15 דקות, LOL, אחווה, אישי, אמת, אנארכיזם, ארגונים, בדיחה, בית-קפה התחתית, בתי-קפה, הגדרה עצמית, הומופוביה, הרצח בתל אביב, התחתית, זכויות אדם, חדווה, חומייניזם, חופש מול כפייה, חירויות במגננה, חשכה, טלוויזיון, טמטום פתולוגי, כללי, סוציאליזם, פעילויות, פשיזם, קטעים הזויים, שדרות רוטשילד, תל-אביב, תל-אביב-תובנות, אופטימי, אקטואליה, ביקורת, חד"ש, השמאל הישראלי, כח לעובדים, שס, מתרימים, תרומות לילדים חולים, ויוה, פאפי ריקי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
ביקור בקנטינה
באחד האמשים (טוב, האמת שבשעת צהריים מאוחרת, אבל למה להיטפל לפרטים תפלים) הזדמנתי לבית-הקפה, שהוא מקדש-מעט לתרבות-הסלבים. ממש, מכה של כלל מפופרצי-בייגל.
כבר מזה זמן לא מועט בכלל, שעלתה בדעתי לבקר שם ולהיווכח, במו-עיניי (ואזניי ולשוני ושיניי und so weiter), על מה, בדיוק, כל המהומה.
כאילו, כולה בית-קפה מסעדה!!
אם-כן, היות שממילא, נכחתי בסביבה ועקב צירוף-מקרים ממוזל ונדיר במיוחד, היו לי גם כמעט עשרים שקלים חופשיים-בעיקרון, אמרתי בלבי, הבה אעברה-נא בארץ (כלומר, בשדרות רוטשילד) וארא, מהי זאת המסעדה.
למותר לציין, לא היה לי ולו שמץ-כוונה, להזמין את כל מנות-השחיתות שלהם – אשר מחיריהן, כולם, הם בני שלוש ספרות האחד – וגם לא הייתי רעב; לצורך הבדיקה, הסתפקתי בקפה הפוך אחד.
ובכן, בדקתי בתפריט – והנה, בניגוד גמור לשלט, המצהיר על המקום כ"Caffe", לא כלל, תפריט המשקאות החמים, בלתי-אם: אספרסו, קפה הפוך ותה (חליטות משל ויסוצקי?). לא קפוצ'ינו, לא אמרטו, לא מוקצ'ינו, לא שוקוצ'ינו (או שוקו בכלל...) וגם שום עוגות, לא נזכרו בתפריטו, של "בית-הקפה" הלז. אם-כן הזמנתי, כאמור, קפה הפוך.
ה"קפה ההפוך", הגיע בספל כה-קטן, עד שניתן היה, כמעט, להגדירו כאספרסו; את האספרסו, מן-הסתם, הם מגישים במבחנות. לגמתי ממנו ו –
חי אדוניי שפירא!!
כה יעשה לי ה' וכה יוסיף, אך קפה כה גרוע, לא "זכיתי" לשתות, בשום מקום ציבורי, מאז נסיעתי לפולין, לפני שתיים-עשרה שנה כמעט (הפולנים, הם סבבה של בני-אדם, באמת; אולם, הקפה שהם שותים....משאללה). לפני מספר חדשים, היה מצבי הכלכלי כה רע, שיום אחד, לא נותר בביתי, בלתי-אם קפה נמס אבקתי ומעפן במיוחד (זה בקופסה האדומה), אשר זמנו עבר – ולא שום חלב שהוא בכלל. בהעדר ברירה אחרת (איכשהו צריך להתעורר, לא?), שתיתי את התוצאה – שטעמה, כך עליי לציין, היה זהה בתכלית, לטעם הקפה ההפוך האחד והיחיד, המוגש ב"קנטינה"...
וזה שאצלם, היה עם חלב!!
על טעם-האספרסו אצלם, מוטב שלא לתהות; לא אם רוצים, לחשוב מחשבות חיוביות אי-פעם. ומכיוון שכך, נותרה רק עוד תהייה אחת ויחידה...
הזה בית-הקפה, שכל הסלבים מעריצים כל-כך?!?
ג'יזס, מה אידיוט הוא הסלב, אם-כך!!!
| |
| |