לֵיל הַאוֹהָבִים
הֵם שָׁכְבוּ לָהֵם
בֵּין תְּכֹל-הַשָּׁמַיִם
לְדֶשֶׁא
הַרֹךְ.
עֵינַיו
לְעֵינֵיהָּ הִבִּיטּוּ, מַנֹּחַ חִפְּשׂוּ,
אָךְ
מַצְאוּ רַק חִבָּה
בְּלִי כָּל
סְיָּג…
אַהֲבָתָם
הִרְקִּיעָה שְׁחָקִּים,
הֵם חַזְרוּ
וְחַזְרוּ עַל הַכָּל:
אֵיךְ אָז נִפְגְּשׁוּ,
בְאוֹתוֹ הַלָּיִּל,
שֶׁהָיָּה
כֹּה מְיֻחָד רַק מִפְּנֵי, שֶׁהֲיָּה זֶה לֵילָם
לֵיל הַאוֹהֲבִים.
הֵם שָׁכְבוּ לָהֵם
בֵּין תְּכֹל-הַשָּׁמַיִם
לְדֶשֶׁא
הַרֹךְ.
רחובות, אפריל 1992.
*
אַהֲבָה בַחֵדֶר
הַסּוֹעֵר
הִיא הַיְתָה
כָּל-כָּךְ יָפָה,
שְׂעָרָהּ הַגּוֹלֵשׁ
עַל כְּתֵפָהּ,
וְעֵינֵיהָּ הֲיוּ
מְאִירוֹת…
הִיא הַיְתָה
כָּל-כָּךְ יָפָה,
מַמָּשׁ
כְּרוּחַ-סְעָרָה,
בְאוֹתוֹ חֵדֶר, אֲשֶׁר
נִקְּרַע אָז בִּמְּרִיבוֹת סוֹעֲרוֹת.
הִתְבּוֹנַנְתִּי
בָּהּ,
הִיא הַיתָה
כָּל-כָּךְ סוֹעֶרֶת,
שֶׂכַּאֲשֶׁר הִבָּטְתִּי
בְעֵינִיהָּ
כְּמוֹ רָאִיתִי
מִישֶׁהִי אֲחֶרֶת.
הִתְבּוֹנַנְתִּי
בָּהּ,
הִיא הַיתָה
כָּל-כָּךְ סוֹעֶרֶת,
שֶׂכַּאֲשֶׁר
הִבָּטְתִּי בְעֵינִיהָּ
כְּמוֹ רָאִיתִי
מִישֶׁהִי אֲחֶרֶת.
רחובות, אוקטובר 1992.
*
The Free Place
I dreamt about one place,
Far away from here;
I dreamt about one place,
Place with no fear.
There we have no wars,
Only Peace & Love,
And we've never knew
Something else…
I dreamt about one place,
Far away from here;
I dreamt about one place
We have to create it here.
רחובות, ינואר 1994.
*
הַמָּקוֹם הַחֹפְשִׁי
חָלַמְתִּי עַל מָקוֹם
נִפְלָא,
הַרְחֵק, הַרְחֵק
מִכָּאן.
חָלַמְתִּי עַל מָקוֹם
נִפְלָא
מָקוֹם שֶׁל
אַהֲבָה.
שָׁם כָּל
הַאֲנָשִׁים חַיִּים
בְּלִי לָדַעָת עוֹנִי
וּמַחְסוֹר,
וְהֵם רַק יוֹדְעִים:
אַחֲוָּה וְשָׁלוֹם…
חָלַמְתִּי עַל מָקוֹם
נִפְלָא,
הַרְחֵק, הַרְחֵק
מִכָּאן.
חָלַמְתִּי עַל מָקוֹם
נִפְלָא
- אָנוּ נְקִימּוֹ
כָּאן.
רחובות, ינואר 1994.
שם ניתן ע"י: גַּלִּית לֵוִינְטָנְט, יוני 1994.
*
ЗЕМЛЯ СВОБОДЫ
Я видел сон об
одном месте,
Далеко, далеко
отсюда.
Я видел сон об
одном месте
- Месте где нет
страха.
Там нет войны,
Только Мир и
Любовь,
И мы никогда не
знали
что бовает
что-то другое…
Я видел сон об
одном месте,
Далеко, далеко
отсюда.
Мы должны
сделать воё
Чтобы эдесь
было так же.
Перевол с
Вероника и Южин потощью, Децембэр 2007.
*
Unter Dem Baum
Drei schöne Mädchen
Sitzten unter
dem baum.
Drei schöne Mädchen
Sitzten, und
hatten gefragt:
Warum die Welt
so schlechte ist,
Warum die
Menschen stoßen sind,
Wehn werden wir
eine Liebe funden,
Wehn werden wir
eine Liebe funden.
רחובות, יוני 1994.
*
שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת יָפוֹת
יָשְׁבוּ מִתַּחַת לָעֵץ
שֶׁבַּגַּן.
שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת יָפוֹת
יַשְׁבוּ, שַׁאֲלוּ
אֶת עַצְּמָן:
מָדוּעַ הַעוֹלָם הוּא
כֹּה רַע,
מָדוּעַ שֹׂנְאִים הַאֲנָשִׁים
אֶת עַצְּמָם,
מָתַי נִמְצָּא לָנוּ
אַהֲבָה,
מָתַי נִמְצָּא לָנוּ
אַהֲבָה.
רחובות, אוגוסט 1994.
*
בֹּאִי וְנֵלֶךְ
לְאֶרֶץ שֶׁל
פְרָחִים,
לְלֹּא צָבָא
וּמִלְחָמוֹת…
בֹּאִי וְנֵלֶךְ
לְאֶרֶץ שֶׁל
פְרָחִים,
אֶרֶץ בָּהּ קָיָמוֹת
רַק הַאֲהֲבוֹת…
בּוֹאִי וְנֵלֶךְ
לְאֶרֶץ שֶׁל
פְרָחִים,
אֶרֶץ בָּהּ קָיָּמוֹת
רַק הַאֲהֲבוֹת.
בֹּאִי אֲהוּבָה
וּלְשָׁם נִפְסַע,
לָאָרֶץ, בָּהּ לֹא
נֵדַע עוֹד חֲרָדָה…
בֹּאִי אֲהוּבָה
וּלְשָׁם נִפְסַע,
לָאָרֶץ, בָּהּ לֹא
נֵדַע עוֹד חֲרָדָה.
רחובות, אוגוסט 1994.
*
אִידִּילְיַת אָנְדְּרֵיְּ
(גרסה נהוגה)
הָיָה זֶה אֲחַר-צָהֳרַיִם
אֶחָד,
בְאֲחָד הַיָּמִים.
בְלֵּכְתּוֹ
בַשָּׂדוֹת לְפֵתַע הִבְחִין אָנְדְּרֵיְּ
בְנַּעֲרָה, רוֹעַת-עִזִּים.
יְפִי-מַרְאָהּ
וִיְּפִי-הִלּוּכָהּ
כָּל-כֻּלָּם אָמְרוּ
אֲצִּילוּת.
וְזֹאת עֵין-הַזָּהָב
בִּשְּׂעָרָהּ
גַּם מְעֵינָהּ
הַיְּשֶּׁר נִבְּטָה, בִתְּמִימוּת.
הָעִזִּים לִחֲכוּ עֵשֶׂב,
הַנַּעֲרָה הִתְיָּשְּׁבָה,
כָּל-כֻּלָּה
אֲצִּילוּת וַחֵן.
וַאֲנְדְּרֵיְּ, שֶׁנָּתַן
עֵינָיו בִּשְּׂעָרָהּ,
הִתְיָּשֵּׁב אַף
הוּא תַּחְתָּיו, גָּם-כֵּן.
הָעִזִּים לִחֲכוּ
עוֹד, הַאֶפֶר גָּדוֹל,
כָּךְ גַּם לֵב
נַעֲרָה.
וְרַק מִי
שֶׂלְמַעֲנָה, יִּתֵּן אֶת הַכֹּל
לוֹ תִתֵּן אַהֲבָתָהּ.
לְפֵתָּע הִפְנְתָּה
הִיא פָּנֵּיהָּ אֶלַּיו,
וּמָּבָּט בְמָּבָּט
הִצְּטָלֵּב.
וּפִעֲמּוּ
הָלְּבָבוֹת, בְרִגְּשָּׁה כֹּה רָבָּה,
כִּי זוֹ שְׁעָתו שֶׁל
הָלֵּב.
לֹא אֵדַע מֶה
הֲיָּה בֵּינָּם עוֹד,
כִּי מִי יֵּדַע
דַּרְכֵי-אַהֲבָה.
אַךְ כַּאֲשֶּׁר אוֹהֲבִים
אֲתֶּם עַד-מְאֹד
- אָז אֵין עוֹד
גְּבֻלּוֹת לַתִקְּוָּה.
רחובות, אוגוסט 1994.
*
אִידִּילְיַת אָנְדְּרֵיְּ
(גרסה מלאה)
הָיָה זֶה אֲחַר-צָהֳרַיִם
אֶחָד,
בְאֲחָד הַיָּמִים.
בְלֵּכְתּוֹ
בַשָּׂדוֹת לְפֵתַע הִבְחִין אָנְדְּרֵיְּ
בְנַּעֲרָה, רוֹעַת-עִזִים.
יְפִי-מַרְאָהּ
וִיְּפִי-הִלּוּכָהּ
כָּל-כֻּלָּם אָמְרוּ
אֲצִּילוּת.
וְזֹאת עֵין-הַזָּהָב
בִּשְּׂעָרָהּ
גַּם מְעֵינָהּ הַיְשֶׁר
נִבְּטָה, בִתְּמִימוּת.
מִמֶּנָּה אֶת מַבָּט עֵינָיו,
לֹא יָכוֹל הָיָה אָנְדְּרֵיְּ לְהַסִּיר.
אָךְ אֲפִלּוּ הַיְתָה הַבְּחִירָה בְיָּדַיו,
לָבֵטַּח הָיָה מַבָּטוֹ עֲלֵיהָּ מַשְׁאִיר.
הָעִזִּים לִחֲכוּ עֵשֶׂב,
הַנַּעֲרָה הִתְיָשְׁבָה,
כָּל-כֻּלָּה
אֲצִּילוּת וַחֵן.
וַאֲנְדְּרֵיְּ, שֶׁנָּתַן
עֵינָיו בִּשְּׂעָרָהּ,
הִתְיָשֵׁב אַף הוּא
תַּחְתָּיו, גַּם-כֵּן.
לְפֵתַע אֶת רֹאשָׁהּ
הִפְנְתָּה,
וּמַבָּט בְמַּבָּט
הִצְטָלֵב.
וּפַעֲמוּ הַלְּבָבוֹת,
בְרִגְשָׁה כֹּה רַבָּה,
כִּי זוֹהִי שְׁעָתוֹ
שֶׁל הַלֵּב.
וַיָּקַם, מַסְמִיק,
וַיָּבוֹא לְצִדָּהּ,
וַיִּתְיָשֵׁב, לִבּוֹ
מִשְׁתֹלֵל.
וַיַּחֲשֹׁב, מִי זֶה
אֲשֶׁר בְרָאָהּ,
תְּבֹרַךְ אַתָּה, הָאֵל.
אַט אָט, זֶה בַּזּוֹ,
נַתְנוּ מַבָּטָם,
מַבָּט שֶׁל אַהֲבָה
רִאשׁוֹנָה.
וַיַּבִּיטוּ, בְמֻּשָּׂא-אַהֲבָתָם,
בְרִגְשָׁה כֹּה מְרֻבָּה.
הָעִזִּים לִחֲכוּ
עוֹד, הָאֶפֶר גָּדוֹל,
כָּךְ גַּם לֵב
נַעֲרָה.
וְרַק מִי
שֶׂלְמַעֲנָהּ, יִּתֵּן אֶת הַכֹּל
לוֹ תִּתֵּן
אַהֲבָתָהּ.
בָּחֲנוּ זֶה אֶת זוֹ, בִתְּשֻׂמֶּת-לֵב וּמְקָרוֹב,
זְהִירוּת מִמַּסְקָנָה חֲפֻזָּה!
אָךְ כְּכֹל שֶׁבַּחֲנוּ, כֵּן הִרְבּוּ לְאֵהוֹב
- הוֹ, אֹתָה אַהֲבָה.
אַט אָט אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית הֵרִים,
הִנִּיחָה בְרֹךְ עַל כְּתֵפָהּ.
הִיא נִרְעֲדָה, חִיְּכָה בִמְּעָט בַּיְשָׁנוּת,
וְאֶת פָּנַיו לְפָנֵיהָּ קֵרְבָה.
לֹא אֵדַע מֶה
הֲיָּה בֵּינָם עוֹד,
כִּי מִי יֵדַע
דַּרְכֵי-אַהֲבָה.
אַךְ כַּאֲשֶׁר אֹהֲבִים
אַתֶּם עַד-מְאֹד
- אָז אֵין עוֹד
גְּבֻלּוֹת לַתִּקְוָה.
רחובות, אוגוסט 1994.
*
בַּדֶּרֶךְ אֱלָיִךְ
דּוֹהֵר אֶל בֵית אֲהוּבָתִי,
עוֹבֵר בַדֶּרֶךְ עָרִים
וּכְפָרִים,
כִּי אֲקָוֵה, שֶׁאֹתִי
תְּקַבְּלִי,
שֶׁאֹתִי תְּקַבְּלִי
– וְנָשׁוּב לִהְיוֹת רֵעִים!
דּוֹהֵר, וְעַל פָנַי
גְּשָׁמִים,
מַיִם אֶת דַּרְכִּי
סֹחֲפִים,
כִּי אֲקָוֵה, שֶׁאֹתִי
תְּקַבְּלִי,
שֶׁאֹתִי תְּקַבְּלִי
– וְנָשׁוּב לִהְיוֹת רֵעִים!
שֶׁאֹתִי תְּקַבְּלִי
– וְנָשׁוּב לִהְיוֹת רֵעִים, וְאוֹהֲבִים…
רחובות, אוגוסט 1994.
נכתב בהשראת: “My Green Tamburine”.
*
Love at Starless
Night
The
empty Sky
Makes me so sad,
Where is the Girl
I used to Love?
The empty Space
Makes me so
depressed,
When I think
Of loneliness…
So if You're
there,
Please come, my
Friend,
You and I will
fall inLove…
If You're there,
Please know I am
Willing to give
You all my Love…
If You're there,
Please know I am
Willing, to give
You all my Life.
רחובות, אוגוסט 1994.
*
אַהֲבָה בְלַּיִל
נְטוּל-כֹּכָבִים
הַשָּׁמַיִם הָרֵיקִים
אֹתִי כֹּה מְדַכְּאִים,
הֵיכָן הַנַּעֲרָה,
שֶׁאֲהַבְתִּי כָּל הַיָּמִים?
הֶחֲלָל הָרֵיק
לְלִּבִּי חֹדֵר,
כַּאֲשֶׁר אֲנִי חֹשֵׁב
עַל בְּדִידוּתִי…
אָז אִם אַתְּ שָׁם,
רַק בֹאִי לְכָאן,
אַתְּ וַאֲנִי עוֹד
נִתְאָהֵב…
אִם אַתְּ שָׁם,
רַק זִכְרִי שֶׁאַתְּ
הַנַּעֲרָה, לָהּ אֵתֶן
אַהֲבָתִי לָעַד…
אִם אַתְּ שָׁם,
רַק זִכְרִי שֶׁאַתְּ
הַנַּעֲרָה, לָהּ אֵתֶן
אֶת חַיַּי לָעַד.
רחובות, פברואר 1995.
*
Love Through the
Emptiness
Through the
Emptiness
So shall I thee
call by now,
Through so many
toughful days,
By so much of
Love…
If my call shalt
thou hear,
Would'st thou
then comest here, near,
If my call shall
thee reach,
Would'st
thou lett'st it thee to teach?
Would'st thou
knowest my Heart is burn?
Would'st thou
feelest that Love I earn?
Would'st thou
comest to me, my Girl?
Would'st thou
comest to me, my Girl?
Would'st thou
knowest my Heart is burn?
Would'st thou
feelest that Love I earn?
Would'st thou
comest to me, my Girl?
Would'st thou
comest to me, my Girl?
רחובות, אוגוסט 1996.
*
On Another
Dimension (I)
On another
Dimension,
Far away from
anything real,
Lies another
Country,
Where Dreams can
become real.
It's neither
good, or bad,
But's always
depend on You.
So do not be
afraid
To go there, if
you could.
Because not many
can,
Mostly we cannot
Touch this
WonderLand,
And its
Fairy-bond.
רחובות, נובמבר 1997.
*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
