LONG LIVE THE EGYPTIAN REVOLUTION!!!

(אוה, ולכל המקרקשים: "אחים מוסלמים!!!!!!!!!!!!!!!! אחים מוסלמים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" - בואו, נראה אתכם קוראים, לאיסור חוקי, על "ישראל גזענתנו", ש"ס ודומותיהן, לקחת איזשהו חלק בבחירות, כאן בישראל....אחרת - סתמו!!!!)

ריאליטי = תועבה, אינני מוכן עוד לצפות בו, בשום סוג שלו, בשום-פנים-ואופן.

המכירות - מתקדמות רק באיטיות רבה, רבה מאד. באבן-גבירול/גן-העיר, נכשל לחלוטין - מת לגמרי ואילו ברחבה, שלפני ספריית בית-אריאלה (לצד מוזיאון תל-אביב, בשדרות שאול המלך 27 ת"א) - אוקיי, עומד שם מדי-יום כמעט, אבל הרבה לא יוצא לי מזה....מלא ישישות אשכנזיות אנטישמיות (לא סובל! זקנים!!), רק פעם ביובל, מישהו קונה דבר-מה. אבל, מצד שני - גם כדאי....גם נחמד...

שלשום, למשל, מכרתי את העותק הראשון, של "אגדות ופנטזיות", ב-35 ש"ח!!! יה!!!

ואיך שיהיה: מחדש זה ואילך, אני קבוע קונה, חפשי-חדשי רחובות-ת"א - אפילו לא יהיה לי אוכל בבית (וזה ממש לא היה רחוק מכך הפעם...), עדיין - עדיף. העיקר, העיקר שאהיה, חופשי לחלוטין לנוע...

זה החשוב מכל.

עוד כמה פעמים, אחלום על "בקליל"???? מתחיל להימאס כבר, העניין הזה, חלאס!!!! די!!!!! די!!!!!!!!

האם מישהו, או משהו, פוגע בגינה?? כמעט הכל שם מת, בלי שום סיבה הגיונית!!!

תוך-כדי המכירות, ניגשה אליי, נערה חמודה אחת ואמרה, שמארגנת ערב הקראת-שירה, בפאב "אנה לולו" שביפו. עכשיו, לו היה מוחי מתפקד, הייתי מבקש ממנה, את מספר-הטלפון שלה - אבל, מכיוון שמוחי, מתפקד רק באופן חלקי ביותר כמדומה, לא עשיתי זאת וכעת, אינני יודע, אפילו, אם הוא אכן מתקיים שם...

אז - אם את במקרה קוראת פה, אנא, הודיעיני!!!

אָ'

יַלְדָּה אֲחָת הִיא בַרְבּוּרָה,

יַלְדָּה אֲחֶרֶת – אָוָז.

וְיֵשׁ גַּם יְלָדוֹת כָּמוֹנִי,

עַכְבְּרוֹשׁוֹת – שֶׁיִּשַּׁאֲרוּ לְבָד.

פברואר 2002.

נכתב בהשראת "צחוק של עכברוש", לנאוה סמל.

*

בֵּ' – אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת חֲיָלִים

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת חֲיָלִים,

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.

שׁוּם פְּאֵר אֵין בָהֵם,

בְאֹתָם כְּלֵי-מַשְׁחִית,

הַיֹּצְּרִים אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.

עַל הַבִּמָּה יַעֲמֹד נְשִׂיאֵנוּ,

נַפּוֹלֵיאוֹן שֶׁל מִילֶנְיוּם חָדָשׁ.

וּלְמַרְגְּלוֹתָיו, בַסַּךְ צֹעֲדִים

כֹּל סִמְלֵי שִׁפְכֵי-דַּמִּים

מְאָז.

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת חֲיָלִים,

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.

שׁוּם פְּאֵר אֵין בָהֵם,

בְאֹתָם כְּלֵי-מַשְׁחִית,

הַיֹּצְּרִים אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.

נְעָרוֹת טִפְּשׁוֹת לַדֶּגֶל יַצְדִּיעוּ,

מָתָי כְּבָר יִּתַמּוּ מִלְחָמוֹת?

מָדוּעַ זֶה מְהֻלָּלִים כְּלֵי-מַשְׁחִית

תַּחַת לַחֲגוֹג אַהֲבוֹת רִאשׁוֹנוֹת?

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת חֲיָלִים,

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.

שׁוּם פְּאֵר אֵין בָהֵם,

בְאֹתָם כְּלֵי-מַשְׁחִית,

הַיֹּצְּרִים אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת חֲיָלִים,

אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.

שׁוּם פְּאֵר אֵין בָהֵם,

בְאֹתָם כְּלֵי-מַשְׁחִית,

הַיֹּצְּרִים אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.

נכתב ביום-השנה לנפילת הבסטיליה

- יום המהפיכה הצרפתית,

ה-14 ליולי 2002.

*

גִּ' – זֶה כֹּה נִפְלָא

הָלַכְתִּי לִשּׁוֹן כָּאן בִּלְעֲדֵיךָ,

מְקַוָּה שֶׁכְּבָר תָּבֹא.

כְּמוֹ תָמִיד סֹמֵכְתְּ עֲלֵיךָ

-          מָדוּעַ אְתָּה לֹא פֹּה?

אֵין לִי חַיִּים בִּלְעֲדֵי ְהִלָּתְךָ,

אַתָּה מְקוֹר כָּל אוֹר,

וּבְהֶחְלֵט, זֶה כֹּה נִפְלָא,

כֹּה נִפְלָא…

וְהַלְוָאי

שֶׁכָּאן הֲיִיתָ,

יָדְךָ מְחַכֶּכֶת-עֹרְפִּי…

וְהַלְוָאי,

שֶׁאֹתִי חֲזִיתָ,

מְאַמֶּנֶת אַהֲבָתִי…

לָךְ.

נוריאנה פ., יולי 2002.

*

דָּ' – שַׁקְרָן!!!

שִׁקַּרְתָּ לִי,

אָמַרְתָּ שֶׁתָּבֹא וְלֹא בַּאתָּ.

שׁוּב שִׁקַּרְתָּ לִי,

וְזֹאת כְּשֶׁסָּמַכְתִּי רַק עֲלֵיךָ.

מָדוּעַ אַתָּה עוֹשֵׂה זֹאת? הַה? הַה?

מִתְעַלֵּל כָּךְ בְאַהֲבָתְךָ?

מָדוּעַ אַתָּה עוֹשֵׂה זֹאת, טִפֶּשׁ מְטֻפָּשׁ,

כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁלִּבִּי הוּא שֶׁלְךָ??

נוריאנה פ., - ספטמבר 2002.

*

הֵ' – חֲלוֹמִי / נוּרְיַאנָּה פִ.

הַלַּיְלָה מֵיְלִיל לְאִטּוֹ,

יָרַדְתִּי עֵרוֹמָה אֶל הַכָּרֶם.

בֵּין גְפָנִים בְּלֵּב מְחוֹז בֻּרְגּוּנְ'י

אַהֲבָתְךָ לִי 'יְתָה כֹּה נֶאֱצֶּלֶת.

נִשָּׁקְנוּ וְרָוִינוּ דּוֹדִים,

מִשְּׁנֵי שָׁדַי יָנַקְתָּ בְרֹךְ,

שְׁתֵּי יָדֵיךָ כִּנְחָשִׁים מְלַטְּפִים,

מְצִיצוֹתֵיךָ מְתֻקּוֹת כַּתִּנּוֹק.

הִתְפָּשַׁטְתָּ, וְנִצָּבְתָּ מוּלִי,

אֵל נֶחְמָד שֶׁל נְעוּרִים וַאוֹן.

מַעֲרִיץ, סוֹף-כְּ'-סוֹף, אֶת יֹפְיִי

-          סוף-סוֹף בָּז לְכֹל בְּנוֹת-הַבְּלוֹנְדְּ.

הִתְעֹרַרְתִּי בִדְּמָעוֹת עַל לֶחְיִּי,

יֹדַעַת, כִּי זֶה אַךְ-חֲלוֹם.

כִּי לְעוֹלָם לֹא תֹאהַב עוֹד אוֹתִי

- עֹנֶג זֶה בִּשְׁבִילִי הוּא אֲסוּר - - -

ספטמבר 2002.

אָ'

שְׁעַת-לַיִל,

אֲנִי מֹחֵה דִּמְעוֹתַיִךְ,

בַּת-יֹפִי דִּמְיוֹנִית,

שֶׁלֹּא נַשְׁמָה מְעוֹלָם…

דִּמְעֹת-שָׁלִישׁ,

שֶׁמְּעֵינַי לֹא יֻכְלוּ זְרֹם,

יִפְעַת-פָּנַיִךְ

יְכַסּוּן…

בְאוֹר-שֶׁמֶשׁ

בְלֵּילוֹת-שֶׁלֶג,

אֵבֶךְ אֲנִי

בָּדָד…

מָקוֹם לִי יֵשׁ,

אָךְ כֹּה קָר הוּא

וּבֹדֵד, בְּלִי

צְלִיל-נְשִׁימֹתַיִךְ!

בֹּקֶּר,

שַׁחַר מְבַשֵּׂר עַל

הַשֶּׁמֶשׁ,

בְּדִידוּתִי תִּתְגַּלֵּנָה

אֶל מוּל מְלֹא-אוֹר-הַיּוֹם…

לָמָה זֶה

נָשַׁמְתִּי אֶת אַוִּיר

זֶה הַיְּקוּם, אִם

לְאֵהֹב, לִי

אָסוּר?

בְאוֹר-שֶׁמֶשׁ

בְלֵּילוֹת-שֶׁלֶג,

אֵבֶךְ אֲנִי

בָּדָד…

מָקוֹם לִי יֵשׁ,

אָךְ כֹּה קָר הוּא

וּבֹדֵד, בְּלִי

צְלִיל-נְשִׁימֹתַיִךְ!

רחובות, ינואר 2002.

*

בֵּ'

בַחֲלוֹם אֶלַּי תַבֹאִי,

בַּת-הַאַהֲבָה.

צְלִיל-שְׁמֵךְ פָּתַח אֶת לִבִּי

וְלָךְ פָּתַח שְׂאֹן-דִּמְעָה.

רַע לָךְ, רַע!

וְאַתְּ הִיא אֲנִי.

נוּרְיַאנָּה, אַתְּ - -

וְשׁוּב, שׁוּב תִּבְכִּי.

רחובות, ינואר 2002

*

גִּ' – אֵין לִי אֲחוֹת

אֵין לִי אֲחוֹת!

לַעֲזָאזֵל.

עִם מִי סוֹד אַמְתִּיק

עִם רֵדֶת-לֵיל?

אֵין לִי אֲחוֹת!

אֲרוּר אֲנִי.

וּמִנַיִן

יָבֹא עֵזְרִי?

רחובות, מרס 2002.

(עשרים ושבע שנים מאוחר מדי)

*

דָּ' – זְעָקָה - - -

שֹׂרֵד אֲנוֹכִי

הַאֱחָד,

בֹּדֵד בְּבֵיתִי

עַכְשָׁיו וְלָעַד.

תָּמִיד לְבָדִי

לְכֹל חֲיַי,

בְלֹּא אֲחוֹתִי

שֶׁתַּחֲלֹק צֻּקֹּתַי.

כָּךְ

עֹבְרִים עֲלַי

יָמַי!

הֵיי!

גַּם לִי רְגָשׁוֹת,

גַּם אֲנִי אָדָם

חַי.

גֵּוִי לְמַגָעֵךְ

יִּזְעָק…

הֵיי!

אֵין לִי אֲחוֹת,

גַּלְמוּד אֲנִי

בַעוֹלָם.

כֵּן! וְאֵלּוּ הֵם

יָמַי…

רחובות, מרס 2002.

*

הֵ' – חֲלוֹמוֹת פָּז!!

לַיְלָה טוֹב יָפָתִי,

חֲלוֹמוֹת פָּז.

תָּמִיד עֲלַי חִלְמִי,

עַכְשָׁיו וְלָעַד.

אֲנִי לָךְ זָקוּק

יֹתֵר מִלְּחָיַי.

אַהֲבָתִי לָךְ

מְשׂוֹשׂ-תְּשֻׂמּוֹתַי.

אַתְּ הַיָּפָה

בִּבְדָיוֹתַי!

נוּרִי! אַל נָא תֵּלְכִי,

הִשַּׁאֲרִי רַק עוֹד קְצָת,

גַּם אִם לֹא הֲיִּית כָּאן

מְעוֹלָם…

נוּרִי! אֲנִי לָךְ זָקוּק,

זוֹהִי אֲמִירָה אֲנֹכִית, אֲבָל

בְלִי נְשִׁיקוֹתַיִךְ דִּינִי

נִגְזָר…

רחובות, ספטמבר 2002.

*

Mon Chant Pour Nurianna

Night time,

Silencing Your crying,

Imaginary Beauty,

Who'd never been born…

Your gentle-most features shall be covered

By copious tears,

which my man-eyes

Can't let off.

On sunny days,

By snowy nights,

My Heart shall wheep

All alone…

Home I've got,

But what point is in that

Without Your loving

Kisses?

Morning, The new day is now

Dawning,

This new flow of light-rays

Shall give one more lonely day.

Why at all to go on

Leading those lonesome

Life, if there ain't be

Chance for Love?

On sunny days,

By snowy nights,

My Heart shall wheep

All alone…

Home I've got,

But what point is in that

Without Your loving

Kisses?

Rehovoth, February 2002

*

On Another Dimension (II)

On Another Dimension

You may well be exist.

On Another Dimension,

Far away from

What is

For me

Real.

On Another Dimension,

My Alter-Self is

Being By

You

Loved.

On Another Dimension,

Your eyes shall

give me

Laugh.

On Another Dimension,

There may still be

Hope for

Love.

Rehovoth, March 2002 (E~'rev Pe'ssah~)