הי!!!כאן ליאת ואורטל הבטחנו פרק 3?קיימנו פרק 3!! ^_^
מצטערות שלא היה הרבה זמן פרק,אבל איך שסיימתי לכתוב אותו ישר אני מעלה אותו
הפרק יצא ארוך מאוד כפיצוי על הכל,קריאה מהנה
"אורטל את מוכנה?"נשמעו דפיקות בדלת
"אההה?מי זה?" קמה אורטל מתוך שינה
כל השער שלה היה פרוע והיא פתחה את הדלת עם עיניים עצומות ישנונית לגמרי
"אה ביל מה קורה?"שאלה ישנונית
" למה לעזאזל את לא מוכנה?! עשרים לשמונה אנחנו נאחר בגללך!!!!"
"מה? למה השעון לא צלצל?"(או שהוא צלצל ולא שמעתי אותו)
"שנייה אני מוכנה" היא לבשה את מדי ביה"ס ויצאה החוצה
"אתה רואה שתוך 5 ד'ק אפשר להיות מוכנה?"
"אהם כן אהם"גיכח ביל בגרונו
"מה קרה ביל? אולי תלך לרופא לטפל בשיעול, הוא לא נשמע טוב"
"תסתכלי"הצביע על הרגליים שלה
"אווו שיט !" היא ראתה שהיא נשארה עם נעלי בית "אני כבר חוזרת !" אמרה ורצה לחדר להחליף נעליים
לאחר כ-10 דקות הם הגיעו לבי"ס,כל המזדרונות היו שקטים
"את רואה?הכל בגללך!" אמר ביל "אם היית קמה בבוקר מוקדם,לפחות לא היינו צריכים לאחר!עכשיו מה נתרץ למורה?"
"נגיד שנפלתי בדרך ואתה עזרת לי או משהו..."
"טוב,בספירה שלי פותחים את הדלת 1...2...ו...3" ספר ביל ועצם את עיניו,הרי הוא לא אוהב לאחר לבי"ס,והפעם האחרונה שזה קרה היה בכיתה ט',ביום הראשון ללימודים,והמקרה הזה השאיר לו טרואמה מאז שהמורה התנפל עליו בצעקות בלתי נשכחות
"אני לא מסוגל" אמר בחשש
"יואו איזה נקבה!" אמרה ופתחה את הדלת
"סליחה המורה לא התכוונו לאחר פשוט..." ניסה ביל להסביר את עצמו "פשוט פגשתי בילדה הזאת והיא נפלה אז עזרתי לה לקום..." גמגם ביל
"שב ביל..ומה שמזכיר לי זה שיש לנו בכיתה תלמידה חדשה" אמרה המורה "כנסי"
אורטל נכנסה בבישנות
"תציגי את עצמך לפני הכיתה החדשה שלך"
"טוב,אז שמי הוא אורטל שוורץ אמממ....ואני גרה פה במלון הקרוב ו...זהו ..."
" שבי בבקשה בכסא הזה" הצביעה המורה על הכסא השלישי מימין
"אוף למה ליד המורה?" חשבה אורטל "איך אפשר להציק לילדים אחרים בשורות הראשונות???"
אורטל בחנה את הכיתה בעיון רב,כולם נראים מוזרים בעיניה אה...חוץ מהחננה שיושבת מקדימה...
היא הסתכלה עליה וחשבה כמה בן אדם יכול להיות מכוער?! היא לא שמה לב שהיא בהתה בה לזמן ממושך
"היי,אני כריסטין אבל כולם קוראים לי כריס ברוכה הבאה לכיתה שלנו" לחשה אליה וחייכה
"תודה" חייכה אליה חזרה ואז הסיתה את מבטה לצד ועשתה פרצוף מאוס
היא הסתכלה על הילד שיושב ממולה וראתה שהוא מסתכל עליה בפרצוף מופתע למדי
"מה?יש לך בעיות?"
"מה?כלום..כלום..."
"לא!באמת!יש לך בעיות?אז אם כן תגיד לי ונפתור אותם ביחד בהפסקה אחרי שאני אגרום לאף שלך לדמם" השיבה לו אורטל בערסיות קלה (מה שמאפיין את רוב הישראלים)
"אני מצטער..פשוט שקעתי במחשבות,את יודעת מה?בואי נתחיל מחדש..שמי הוא ג'ו"
"ואני אורטל ו..אתה יודע זה היד שלי" הרימה את אגרופה
"גב' שוורץ,רק עכשיו הגעת וכבר את מפטפטת?אצלנו זה לא כמו בניו יורק,אצלנו נותנים אזהרה על כל פיטפוט,וכשהאזהרות מתאספות אנו נוקטים בעונשים כבדים מאוד!" אמרה המורה באיום
"סליחה המורה" אמרה בתמימות "אבל הנער הזה שיושב מולי נדמה לי ששמו ג'ו.." אמרה "מטריד אותי בשאלותיו הטיפשיות וכשלא הסכמתי לענות לו הוא איים עליי שהוא הולך להרביץ לי בהפסקה" אורטל עשתה פרצוף תמים המבקש לבכות
"גו'!!!!מה זה צריך להיות?ככה מתנהגים לתלמידה חדשה שזה עתה הגיעה לכיתתנו???" זעפה עליו המורה
ג'ו הסתכל על אורטל המום ואח"כ על המורה והיה פשוט בשוק ממה ששמע כרגע
"מה?מההה?המורה היא משקרת!אני לא אמרתי לה כזה דבר!"
"ג'ו אל תתחצף!" צווחה עליו המורה
"אבל אני לא מתחצף" ג'ו היה על סף דמעות
"החווווווווווצה!!!" צעקתה של המורה נשמעה בכל הכיתה
ג'ו יצא מהכיתה ולחש לאורטל "עכשיו באמת תראי למה אני מסוגל,אדיוטית"
"אמא אני ממש מפחדת ממך,חתיכת טיפש כמוך לא ראיתי כבר הרבה זמן"
"אפשר לדעת למה אמרת את מה שאמרת למורה???" ג'ו הצמיד את אורטל לקיר
"קודם כל תעוף ממני!" צבטה לו את הירך בחוזקה
"אאוווץ'" צעק
"יופי,עכשיו אני יכולה להסביר לך" אמרה "תקשיב,אני לא אוהבת ללכלך את הידיים שלי,אבל אני מכירה אנשים שכן,אז אם עוד פעם תצמד אליי ככה...האנשים שאני מכירה יבואו ו..זה לא טוב..." לחשה וסטרה לו
"מי את חושבת את עצמך?" תפס את ידה בחוזקה
"אם לא תעזוב אני אצרח חזק"
"את?לא!את משוגעת אבל את לא מסוגלת לזה" לגלג עליה ג'ו
"אוקיי,אתה ביקשת את זה" חייכה "אעעעעעעעעעעעעעע..תעזוב אותי!הצילו!תעזרו לי" אורטל דחפה את ג'ו עליה שהיה נדמה כאילו הוא מנסה להטריד אותה
"מה קורה פה?" שאל ביל ודחף את ג'ו מעליה
"הוא...הוא..ניסה..להטריד אותי.." דמעותיה של אורטל זלגו
"ג'ו! למה אתה מציק לידידה שלי?וחשבתי שאתה חבר שלי" ביל אמר מאוכזב ולקח את אורטל מהמקום
אורטל בתגובה הוציאה לג'ו לשון :P
"אוווו...אני עוד אנקום בה" התרתח מזעם
"אני לא מאמין שהוא מחשיב את עצמו לחבר שלי" מלמל לעצמו ביל
"אל תדאג בגלל היצור הזה.." ניחמה אותו אורטל
"הי,אני אמנדה" לפתע הגיחה ממולם נערה בעלת שיער חום עם פסים בלונדינים "את נראת לי מאוד מוכרת..לא יודעת מאיפה" חשבה לעצמה אמנדה "בכל אופן מחר יש לי מסיבה בבר "אקזוטיק" מקווה שתוכלי להגיע"
"אני מצטערת אבל לפני יומיים נשדדתי..אז אין לי כסף לכניסה" אמרה באכזבה
"אין שום בעיה תתקשרי אליי כשתהיי בכניסה ואני אכניס אותך" חייכה אליה
"אוקיי..אז מצדי אין שום בעיה" חייכה אליה חזרה "נפגש מחר"
"רגע..את לא רוצה לדעת פרטים?איפה זה?באיזה שעה?" צעקה אליה אמנדה שראתה שאורטל מתרחקת
"זה בסדר,אני כבר אשאל את גיל" צעקה לה חזרה
"מי זה גיל?" מלמלה לעצמה אמנדה "טוב נו..."
"אממ..ביל" פנתה אליו
"סוף סוף ביטאת את שמי נכון" צחק
"כן..טוב נו,רציתי לשאול אותך אם אתה מחר בא למסיבה של הילדה הזאת..נו..אמנדה"
"כן,אני חושב שכן" חשב
"אז..אפשר לבוא איתך?"
"כן,למה לא?"
"יופי אז באיזה שעה להיות מחר מוכנה?"
"תהיי מוכנה ב20:00" אמר
"מה?אצלכם חוגגים כזה מוקדם?" התפלאה
"לא,זה מתחיל ב21:00 אבל אתן הבנות..." גלגל את עיניו "עד שתהיי מוכנה יהיה כבר 22:30"
"אוקיי,מחר אני אודיע לך כשאהיה מוכנה" אמרה "להתראות מחר ביל" נשקה על לחיו
==ביום שלמחרת==
"אמממ...אז מה אני אלבש?" תהתה לעצמה אורטל "מממ...את החולצה הזאת?" הביטה בחולצה הירוקה "לאאא" "מממ..החולצה הזאת?" חשבה "גם לא"
לאט לאט הבגדים התאספו לערימה גדולה אחת על מיטתה של אורטל ולא היה ניתן לראות כמעט כלום "מענין למה הבאתי בגדים סתמיים לגרמניה,מה חשבתי לעצמי?"
לבסוף היא מצאה את מה שחיפשה "הנה!" היא היתה שמחה "טוב עכשיו חסר רק למצוא מכנסיים"
היא יצאה מחדרה לכוון חדרו של ביל,היא הסתכלה על השעון בידה,השעה הייתה 20:50
"חחח הוא באמת צדק" חשבה ודפקה על הדלת "ביל,הולכים כבר?????"
הוא פתח את הדלת,הניחוח בחדר העיר את חושיה "וואו יש פה ריח טוב" אמרה
"כן,זה בושם חדש שקניתי בדיוטי בהופעה האחרונה שהיתה לנו"
"הולכים?" שאלה
"שניה עוד לא סיימתי להתאפר"
"אתה מאשים את הבנות שהן מתעכבות?תראה אותי!אני כבר מוכנה ממזמן!חתיכת נקבה שכמותך" גלגלה את עיניה
"כמה זמו זה 'מזמן'?" שאל
"מלפני 2 דקות"השיבה לו בחיוך
ביל נכנס לחדר האמבטיה ,
"אתה מתכוון לצאת משם בזמן הקרוב או שהחלטת להתקע?"
"שניה אני יוצא" צעק כדי שתשמע אותו
"אפשר לשים את הבושם שלך?"
"תלוי,את אוהבת בשמי גברים?"
"כן,מאוד"
"טוב"
היא ריססה על עצמה מהבושם המשכר כמות מספיק נדיבה שהיה אפשר לראות כאילו הבקבוק הולך להסתיים "הוא לא יחשוב שאני חוצפנית נכון?" חשבה "לאאא...."
"סוף סוף! חשבתי שכבר התעלפת באמבטיה וחשבתי איך לעזאזל אני אפתח את הדלת"
"טוב תמיד יש שירות חדרים" צחקק
"לא חשבתי על האפשרות הזאת" גיחחה אף היא
הם יצאו מהחדר "נו,איך נוסעים?במטוס פרטי?בלימוזינה?" התחילה לפנטז
"אנחנו לא רוצים למשוך כ"כ תשומת לב,אז ניסע במכונית של טום" השיב
"ומה עם טום?הוא לא יכעס שלקחנו לו את האוטו?"
"במקרה הוא בא איתנו" אמר כמובן מאליו
"אהההה....איך לא חשבתי על זה" צחקה "ואיפה טום?"
"מחכה לנו באוטו,שניה אני אסתכל על השיחות שלא נענו ואגיד לך מתי בדיוק הוא נכנס לאוטו" הוא הציץ בטלפון "12 שיחות שלא נענו,והראשונה לפני...שלושת רבעי שעה..."
"מה? הוא מחכה לנו באוטו כבר שלושת רבעי שעה???" אורטל היתה בשוק "רק שלא יתעצבן עלינו או משהו"
"אל תדאגי..הוא רגיל..מקסימום תעשי לו עיניים" גחח
"אני יראה לך מה זה עיניים!!אני יוציא לך אותם מהמקום ואמכור אותם לחבורת מעריצות מטורפות!!!" אמרה "הן ישמחו מאוד לקבל אותן"!!
"בסדר..מה כבר אמרתי.." נאנח
הם הגיעו למכונית "את נראית מאוד נחמד היום" אמר טום שישב במושב הנהג
היא הסתובבה לאחור לראות מי נמצא לידה
"את מי את מחפשת?" שאל טום
"לא יודעת..אולי התכוונת לביל שאמרת שהיא נראית נחמד..אני ממש לא נראית נחמד..אני נראית..."
"כוסית אש" השלים אותה טום
"בדיוק!" נתנה חיוך מרוצה "אז קדימה בואו לא נתעכב,יש לי רחבת ריקודים לקרוע" אמרה
המסיבה הייתה רועשת במיוחד,הרחבה הייתה מלאה באנשים לא היה אפשר לראות כלום
"אני שמחה שהצלחתם להגיע" אמרה אמנדה
"כן גם אני.." השיבה אורטל בעודה רוקדת לצלילי המוזיקה הרועשת
כעבור זמן מה אורטל הלכה לכוון הבר "תן לי בבקשה ___ " אמרה לברמן "זה היה חזק" שתתה את כל הכוס בבת אחת
"תן לי עוד אחד"
וכך,כוס אחרי כוס אורטל השתכרה כלוט
"היי,אני אנדי" אמר הבחור
"WTF? מה אתה רוצה,אתה לא רואה שאתה מפריע לי?" אורטל התנדנדה מצד לצד
הבחור שראה שהיא שיכורה ניסה לנצל את המצב,וניסה לשלוח ידיים
"היי!אל תגע בה!" נשמע קול מאחוריו
הבחור נבהל מצעקותיו וברח
"בואי,אני לוקח אותך הביתה" טום ערסל אותה בזרועותיו
"טום,שובב שכמוך!מה אתה מתכנן??" הרימה את גבותיה
"אורטל את שיכורה,נדבר כשדעתך תהיה צלולה יותר,בנתיים תשתקי ותנסי לישון" טום הניח אותה במושב האחורי של האוטו והחל לנסוע לכוון המלון
כשהגיעו הוא ערסל אותה שוב בזרועותיו,ופנה לכוון המעלית,הוא התקדם לכוון החדרים
"זה החדר שלך,איפה המפתח?בתיק שלך?תני לי אותו!" פקד עליה
"לא,נראה לך שאני לוקחת איתי תיק למקומות?" צחקה בקול רם "מספיק לי שגנבו לי את הארנק כדי לעבור טראומה שכזאתי שוב"
"אז?איפה המפתח של החדר?"
"במקום הכי בטוח בעולם.."
"ואיפה המקום הזה נמצא??" חיכה כבר לתשובתה
"במקום הכי בטוח ב=ע=ו=ל=ם" פרשה את ידיה לצדדים כדי להדגים משהו גדול
"ואיפה זה כבר לעזאזל???"
"בחזיה שלי" צחקה צחוק מתגלגל
טום חשב לעצמו איך לקחת את המפתח,האם כדאי לו להכניס ידיים?
"ואת מוכנה להביא לי אותו?" שאל אותה כאל ילדה קטנה
"לא!" חייכה חיוך מתוק "תקח לבד"
"טום,כמה שזה מפתה אסור לך לעשות את זה" חשב לעצמו "אני יודע מה לעשות" הניח אותה על הרצפה
"הייייי!!לאן אתה הולך?" צעקה
"להביא מפתח,אל תזוזי לשום מקום!"
הוא ירד ללובי והביא מפתח מהקבלה וכשהוא שב למעלה אורטל כבר נרדמה על הרצפה
"היא ישנה כמו מלאך" חשב "אבל חבל שהמלאך הזה נוחר כזה חזק" צחקק
"אורטל!!! אורטל!!תפתחי כבר!!!זאת בקבלה אמרה שזה החדר שלך!!!נו אל תתחמקי!תפתחי את הדלת!!" בדלת נשמעו דפיקות חזקות "נו!!אין לי את כל היום בשבילך!!תפתחי את הדלת!!!"
אורטל קמה מהמיטה "איי" הרגישה דקירה איומה בראש,היא לא זוכרת כלום ממה שקרה אתמול
"נו תפתחי כבר!!!" הצרחות נשמעו מאחורי הדלת
"WTF? מי זה בשעה הזאתי?" היא ניגשה לכוון הדלת ופתחה אותה,היא היתה המומה מהנוכחות שעמדה מולה
"לי-לי—ליאת????"
מתח אה?תגובות!!
ספוילרים מותחים במיוחד למנוים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אהבה ממבט שני|T"H story