היכונו

החל מהפוסט הבא יפתחו חגיגות היובל הכפולו של האתר הזה: גם פוסט השכונה ה-250 וגם שנה לעלית הבלוג הנמוך ביותר לאויר. זה לא הולך להיות קל - לבחור את התמונות שייצגו את 50 הפוסטים האחרונים. תהיו חזקים.

מסיבת הפתעה

מי שעוד חגגה יומהולדת השבוע היתה אשתי. אתמול ארגנו לה מסיבת הפתעה שכללה, מחוץ לבני המשפחה, גם כמה מחבריה לקבוצה. על מנת להשלים את ההכנות הייתי צריך למצוא עילה כדי להוציאה, בשעה שמונה בערב, מהבית למשהו-כמו 20-דקות.

- "באיזה תרוץ אתה עומד להשתמש?" שאלה אותי גיסתי, ששמעה על כוונתי להזמין אותה לטיול אל תחנת הדלק הקרובה (כן, כשאני במצב רוח רומנטי, אין גבול להמצאות המטורפות שלי).

- לא יודע. האמת היא שעוד לא חשבתי על זה

- ואם היא לא תרצה לצאת איתך?

- טוב, תמיד אני יוכל לחנוק אותה עם כרית

הנה, ככה פיתיתי אותה.

בחירה א' - Disfarmer


הוי כנרת שלי

ההיית או חלמתי חלום

איפה וואלדו?

הוא באמת יודע להתחבא, הממזר הקטן. אבל זהיתי את היד שלו

בחירה ב' - תמונות מהסדר שחזרו מפיתוח

טיילור סטיבנס (נמנית על הפלג המשפחתי 'כל דכפין'): "עם הבגד הזה, איפה, לעזאזל, אני יחביא את האפיקומן?"

 ואני עוד חס עליכם. במקור, המלה fuck הופיעה יותר מפעם אחת במשפט הזה. אבל משפחה לא בוחרים.

איך צילמנו את התמונה דלעיל?

בעזרת המתקן שבתמונה דלמטה

נדרשו לו, לאברהם ט', משכונת ההרחבה שלנו, עשרות שנים ומאות ילדות שתפס בדרכן אל בית הספר וממנו, כדי להכנס לספר השיאים של גינס עם קבוצת הכדורגניות האלו

תושבי השכונה משגרים לווין "אזרחי" שיתריע על תנועותיהם וכוונותיהם של חברי הקיבוץ

תמונות מהסדר שחזרו מפיתוח

אליהו בן דב מתאמן לריקוד החד גדיא. למרות שזו לו השנה השמינית שהוא מגלם את תפקיד הרועה במחול הזה - הוא מרענן את הכוריאוגרפיה בכל חג.

אם אשכחך ירושלים