נותרו עוד 4 ימים ליום התחרויות שיערך בקיבוצנו בחג השבועות. אני מתכוון לספר עליו בהרחבה בפוסט שאעלה במוצאי החג.

עד אז בכוונתי לשלב, בפוסטים הבאים, כמה צילומים מהאימונים וההכנות ליום הזה.

נבחרת הרחיפה (נשים) מהכפר השכן במשחק ידידותי.

כן, הפסדנו 3:0.

הנה התמונה שחמי, עיתונאי מהשכונה, עשה לכתבת תחקיר שהוא מכין עלי. דווקא תפס אותי ביום שלקחתי את הכדורים הוורודים שלי.

למרות שאני לא מבין איך הוא גילה את החדר הסודי שלי במרתף, אני חושב שהבהרתי את עמדתי שכדאי שאני יצא טוב בכתבה הזו.

"אני לא צריך כאן חננות" אומר יוסי מדר "מאמן הנבחרת של השכונה "אני תמיד מספר לרוכבים שלי שהפרשים המונגולים של ג'ינגס חאן היו יכולים לרכב ימים רצופים מבלי לרדת מסוסיהם"

אתם חושבים שהגיע הזמן לספר על מחלקת תשושי הנפש שבבית הסיעודי שלנו?

אני מוצא שזה יפה מאד שנתנו כאן צ'אנס לדוגמנית עם רגל אחת קצרה ואוזן אחת בלבד

דיספארמר

אני לא בטוח. יכול להיות שזה עוד מוקדם מדי.

כן, הניתוח הזה סידר לי, בתור by product, גם עור צוואר מתוח.

מתוך ויקיפדיה "שמלה היא בגד, נשי בדרך כלל, הנלבש על הגו. בניגוד לחצאית, השמלה בנויה כמקשה אחת ומכסה הן את פלג הגוף העליון והן את הרגליים. אורכה, גזרתה, צבעיה, הבד ממנו היא נתפרת ואביזריה מושפעים מחילופי האופנה. לגיזרה הבסיסית נוספים לעתים צווארון ושרוולים או כתפיות. תוספות אפשריות הנתפרות על גבי הגזרה הבסיסית: כיסים, חגורה, אפליקציות, וולנים ועוד. חלק מהשמלות נרכסות באמצעים כגון רוכסן, כפתורים, שרוכים, קרסים."

זה לא פאסה, החולצות בטן האלה?

משפחת ברגר בהכנות לטקס הבאת הביכורים בשכונה: "אני מקווה שתאהבו את הביצוע שלנו לשיבולת בשדה"

מתן שפרינצק, מנחה הטקס השנה

בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי


"התגעגעתי לצריח" מודה קופל'ה, מט"ק במילואים שעיצב את הדגם הזה