זוכרים את התכנית שלי להציף את הרחוב הראשי שליד ביתי ולבנות סירה שבה אוכל לשוט בקיבוץ? אז זה לא כל כך הצליח.

כמה מאיתנו, אנשי פורום המרפסת (הגרעין הקשה של שוחרי איכ"ס שמתכנס בקיץ על המרפסת שלי ובחורף אצל סימה ויהודה), הצטרפו לו' חזות הישוב. בהעדר פטרון אחר לנושא, לקחה על עצמה הועדה גם להתריע על מפגעים בטיחותיים (לא לטפל חלילה, כי לועדה הזו אין שום סמכויות ביצוע). אחד הנושאים שהעליתי וידונו בישיבה הבאה הוא - נסיעה נגד כיוון התנועה בקיבוץ שלנו. דהיינו - רוב האנשים מצייתים לשלטי האין כניסה, אבל דוקא כמה מבעלי התפקידים מתעלמים מהם במפגיע.

אני מקווה שבסיום הדיונים נצליח למצוא פתרון לא רק לבעיה הזו, אלא גם לאלה שמדברים בטלפון, ללא דיבורית, תוך כדי נהיגה ואולי גם לאלה שנוסעים בישוב ללא קסדה. יכול להיות שאני צריך להפסיק לפקסל את מספרי הרישוי של התמונות שאני מעלה לכאן.


דג שעוצב ע"י ועדה ללא סמכויות ביצוע

כבר סיפרתי משהו על מח' תשושי הנפש בבית הסיעודי שלנו

המלה "תשושים" אינה מסגירה את פרצי ההתלהבות והאנרגיה שלהם שמזעזעים את המוסד השקט ומפרים את שלוותנו

הקלנועית של איגור צ'רשניה (68). "צלם אותי פעם כשאני מרים גלגל".

דיספארמר


נתי זה אתה?, אתה שוב מציץ?

כלא בנורבגיה

טוב, זה הוא התחיל

"אני לא יודע למה אני קורא דוקא את הבלוג הטפשי הזה" כתב לי Mr. White שעובד בחנות בגדים בלוס אנג'לס "אני קורא אותו בעזרת התרגום של גוגל ואני מניח שהרבה פעמים הוא משבש את המשמעות של מה שכתבת. מזל שיש אצלך הרבה תמונות. אז הנה אני מצרף לך אחת"

מתברר שהוא גילה ענין רב בספיישל שעשיתי על חג הביכורים ובעקבות זה הוא התחיל לחפש חומר על החג באינטרנט. אני מקווה שהוא ידע לעצור לפני שהוא מתגייר ועושה עליה רק על סמך מה שהוא קורא אצלי.

מגדלור

מלים: דן אלמגור

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור,
אך תמיד, כשחזר עם ליל,
מן החוף היה מבחין, בתוך השחור,
אור פלאי קורץ לו וצוהל.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור,
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור.

היא נשקה לו בשפתיים מלוחות,
הוא חבק אותה אליו דומם,
הוא הבטיח: "אשאר עימך, אחות!"
אך עם שחר שוב חמק לים.

פעם היא לפתה אותו חזק חזק:
"השאר, כי לא אוכל יותר!"
הוא נשק לשתי עיניה, ושתק;
אך עם שחר שוב נראה חותר.

אך עם לילה, בשובו מים ושחור,
לא האיר לו עוד האור כמגדלור.

הם מצאו אותה בחוף, בין הצדפים,
וליבה כגוש פחם שחור.
ורק אז בלאט גילו לו השחפים,
כי ליבה היה לו מגדלור.

הוא חפן אז את הלב אשר אוכל,
פתע שוב זרח הלב וחם.
וכיום במרום הצוק, בראש מגדל,
הוא מאיר לכל מלח בים.

כי למרות שאין בחוף שום מגדלור,
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור.