פינה חדשה - גמני

בסופו של הפוסט הזה הוספתי פינה חדשה ששמה הוא קיצור של "גמני מיוחד - כמו כולם". בפינה הזו אעלה, מעת לעת, תמונות שאני מצלם. בעיקר כאלה שלא זכו להכרה. תהיו חזקים.

בשבוע הקרוב החתן שלי מתכנן לבנות שער ברזל שימנע מהנכד שלי (הבן שלו) להתפרץ בחדווה אל הכביש. היציאה אל הכביש ליד ביתו מוסתרת ע"י שיחים גבוהים ועבותים, כך שלרכב החולף שם אין שום סיכוי להבחין בזמן בפעוט שגובהו פחות ממטר. כן, חלקם נוסעים שם מהר. אני יודע, הייתי צריך להרוג אותם למפרע, את כולם, אבל אני לא. במקום זה אני מעודד אותו לבנות את השער. בינתיים עשינו תכנית והוא כבר קנה את החומרים. הוא יבנה את זה ברמת דיוק מאד שונה מזו שאני הייתי עושה, אבל אני מקווה שזה יספיק.

השבוע השתתפתי בארגון יום עיון על נחלי הגליל המערבי. בין היתר הוטל עלי לקנות את הכיבוד הטרי - פירות וחלב. בסוף הארוע המוצלח (הגיעו יותר ממאה איש והיה מענין), נשארתי עם שלושה קרטוני חלב. אבל אני לא אספיק לשתות יותר משנים עד שתוקפם יפוג.

מה תאמרי אם אנשוך בערפך?

מה יאמר אז ליבך?

ופעם אל הכד נפל

ראשו בפנים זנבו אל על


לא, לא זהיתי מה עושה השלט הזה שעל הקיר. הם מקדימים אותנו בהרבה, היפנים האלה.

WTF?

בדד אשב גם תפילה אין לי

בדד - בלי עתיד, בלי בלי תקווה, בלי חלום

זאביק אחיפז - מנהל אגף התפעול ברשות המים

איש יקר. גם התמונה הזו צולמה במסגרת יום העיון של נחלי הגליל המערבי. אני חשבתי שהצלחתי ליצור כאן דיוקן: דהיינו, תמונה שאומרת דבר מה נוסף, משהו מעבר לתווי פניו של המצולם. אבל האנשים שביקשו ממני לתעד את הארוע לטובת ידיעה בעתונות - לא התלהבו. כנראה שאיבדתי את זה. 

נעמה (קצינה בקבע) בתה של נורית, בכנס מחזור שארגנה אשתי. ארוע שאליו הגעתי באיחור - אחרי שרוב המוזמנים כבר עזבו.