מי שיקליק על התמונה הזו יגלה שהמידות שלה הן 1024 על 768. דהיינו היא עוצבה מלכתחילה כתמונת טאפט. have a bwol.

כן, גם הפוסט הזה יעסוק בנושא החם: חשבון נפש. אז בואו נתחיל לספור:

אחת

המדריך בקורס לעזרה ראשונה שעורך הבית הלבן: ועכשיו, בתנועה חדה, אני מטה את הראש שלו ימינה. תרפה סטיבן, אתה בין חברים כאן.

לא, את זו לא ניתן להכניס לחשבון הנפש. כי להבדיל מהאחרות שהן אינטלגנטיות, מסתוריות ואנינות, הרי שכאן יש לנו, טוב, לא נכנה אותה בכינויים לא מעצימים (ובטח שלא נקרא לה פרחה ועוד לפני יום כיפור), אבל היא משדרת משהו זול, צעקני ואפילו וולגרי. 

לא, לא ניתן לכלול אותה בחשבון הנפש. בשום פנים ואופן.

לא הקואלה היא לא דב (אלא יונק ממשפחת חיות הכיס) ולכן הנסיונות להשמיץ את החיבוק שלה - לא יצלחו.

שתיים

רק אני חושב שהתמונה הזו שווה?

השתמשתם במעלית? לא? אז תחזרו לטפס על המגדל ותתגלצ'ו שוב. זה כיף.




מסתבר שלא רק אני קניתי לי אתמול רתכת חדשה.

הפעם קניתי רתכת אלקטרונית שזיקה מייבאת. למרות שרתכת השנאי הישנה שלי עדין עובדת היטב (טוב זה לא מדוייק, אני לא סבלתי את הביצועים שלה מהיום הראשון), זה עולם אחר לרתך עם אלקטרונית.

כן, זה אמנם סיני, אבל יש לזה אבא. לדוגמה, זיקה החליפו לי את מערכת הראש של מסיכת הריתוך האלקטרונית שקניתי לפני שנתיים - ללא תמורה. זאת משום שהם הכירו בכשל של החלק הזה.

הרתכת הזו עלתה לי 1450 ש"ח כולל מע"מ. אבל כדרכן של מכונות, יתכן שרק בעוד זמן רב אדע אם עשיתי עסקה טובה.

שלוש?

בהחלט. ברוב השנים כשהייתי עושה את חשבון הנפש היה יוצא לי ארבע או אפילו חמש. אני מתרכך. אין ספק.

בדרך כלל אני לוקח את התמונות המונוכרמטיות (נו,שחור-לבן) ומגוון בספיה על מנת להוסיף צבע וחום. הפעם עשיתי מהלך הפוך:

לפני

אחרי

בדיוק בשביל זה יש לי את יום כיפור - כדי לבקש סליחה על על מה שעוללתי כאן - ובשאר העולם.

אנחנו עדין בקורס על קוד הלבוש. והפעם נבחן מה עובד ומה לא בארועים משפחתיים.

לא נכון

כי על החתן להיות תמיד, אבל תמיד, לימין הכלה.

נכון מאד

לא רק שהחתן מתומרן בחוכמה לימינה של הכלה, אלא שבמקרה הצורך הם יכולים, להתחלף בתפקידים כהרף עין.

נכון

הכי נכון זה להוציא את מרבית הנוכחים מהפוקוס. נסו להסתכל על החלק העליון של החתונה הזו בתור ציור אימפרסיוניסטי של מונה. עובד, נכון?

אז זה מה שאמרתי - נכון.