בתרגום לעברית: די תפסיקו להציק - את אלה אני לא מוכר, הם משמשים לתמיכת המדף העליון. כן, בחרתי לצורך זה את ההכי שווים, מה תעשה לי? טוב, אני מוכן להתפשר על התחתון. 58 ש"ח. לארוז לך?

כן, גם לי היו פעם קשקשים. אני חושב שאני משתמש בראש וכתפיים כבר 20 שנה.

החידה הפעם: איך אני יכול להגיד כמעט בודאות שהתמונה צולמה ע"י מקצוען (או חובב רציני) שהינו שמאלי. טוב, לגבי השמאליות, אני לא ממש בטוח.

עוד פינה חדשה. זו תוקדש לתמונות שצולמו ממש לאחרונה.

סרג'יו מרטינז (בטח אמא שלו קוראת לו סרחיו) מאוקסנרד, קליפורניה, מפיל בנוק אאוט את פול וויליאם (טוב, עם שם כזה, אל תיכנס בכלל לזירה) מאוגוסטה, ג'ורג'יה, בסיבוב השני בקרב על האליפות במשקל בינוני שנערך השבוע באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי. כן, הרבה גאוגרפיה אמריקאית יש בידיעה הזו.

אני חושב שזה פיתון מרושת - נחש שיכול להגיע ל-12 מ' ביום טוב. אבנר? הוא נמצא בטנדר הקדמי. כן, פחד לרדת.

שני מימין: אבנר. נכון, הוא לא העפרון הכי מחודד בקלמר.

שוב על ניגוד ורוויה

לפני

הפעם ברור שהיוצר ממש בחר להציג את התמונה בניגוד ורוויה נמוכים. אולי הוא רצה ליצור הדפסים למצעים?

אחרי

הבחירה שלי היא, כרגיל, יותר וולגרית. הייתי צריך להשקיע עוד רבע שעה בשביל לתקן כמה פרטים (בעיקר את קווי המתאר בכמה מקומות), אבל אני מקווה שהמסר הכללי עבר.

התמונה מאתמול, מצאה, תודות לקורא אלמוני, את הנפש התאומה שלה.

גם לנכד שלי (שנתיים) יש פוטנציאל להיות מתאבק גרוזיני. כבר היום אני חושש מהנגיחות שלו.










 

אם התפס של מכסה הבטריות (ע"ע וולטה תחתית) שבור ב-90 אחוזים מהשלטים שפגשתי, למה היצרן לא עושה אותו מלכתחילה עם חריץ הקפי בשביל הגומיה שתהדק אותו לגוף השלט למשך מרבית חייו הבוגרים.

ולמה, למה אני צריך להגיד להם כל דבר. אני בטוח שהם משלמים למהנדסים שלהם בעין יפה.