לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2010

שכונה 402




נציגת משרד הפנים נעמי ק' (יד ימינו של ישי): למה להסתכל תמיד על חצי הכוס הריקה? יש גם חלקים שלא נשרפו.





אמן הנפילות קארי סקארבקה























 



 

אקספרס של חצות
אני מריח שביבי עומד להתנצל בפני ממשלת טורקיה על ארועי המשט.

אז כבר התכופפנו לא פעם. כן וגם התפשטנו. אבל בפני טורקי עם מכנסיים מופשלים?

יש לי תחושה שגם הפעם ארדואן עומד לוותר על המשחק המוקדם.

 

כי קרן עור פניו





 





 





אלפא רומאו משנת 1935 שהיתה שייכת פעם לבניטו מוסוליני נמכרה לאספן פרטי במחיר של 1,049,477 דולר. 

 



אתמול נסעתי לנתניה. כן סידורים. משהו שקשור לתביעת רנטה של אמי מהנאצים.

זו הפעם הראשונה מזה זמן רב שאני יוצא מהקיבוץ. היה מגעיל. לא רק משרד רואי החשבון הצפוף והמצ'וקמק שהפך את המסדרון של דירת מגורים ל-Open space. וגם לא גלית ששאלה אותי אם אמא שלי עשתה צבא:

- לא

- למה?

- כי היא עלתה לארץ בגיל 16 בשנת 1941

- אבל למה היא לא עשתה צבא?

- כי זה היה בשנת 41

- היא הצהיר שהיא דתיה?

- לא.

- אז למה היא לא עשתה צבא?

- בתקופה ההיא עוד לא היה צבא. היה אז ארגון בשם ההגנה ואולי כבר התחילו אז להקים את הפלמ"ח. אני לא ממש זוכר את השנים. אבל את צה"ל הקימו מאוחר יותר, במאי 48, לקראת מלחמת השחרור.

- רגע אז מה לרשום כאן בטופס? בוא נכתוב שהיא היתה דתיה.

- טוב

 

כוס קפה הם לא הציעו לי שם.

כשיצאתי החוצה הלכתי לאכול שווארמה והתיישבתי ליד שולחן על מדרכה ברחוב מרכזי בנתניה (רח' הרצל). כמעט כל האנשים שהלכו ברחוב צלעו. זה היה מדהים. גם הצעירים. היתה שם חבורה גדולה של יהודים יוצאי צרפת. גם הם צלעו. והסלטים התחילו לנזול דרך קרע בפיתה. בסוף גם גיליתי שקיבלתי דו"ח חניה על סך 100 ש"ח. כשניסיתי לצאת מהעיר היה פקק ארוך בגלל רכב שעלה על אי תנועה והתנגש בעמוד. ואנשים עצרו את כלי הרכב שלהם וירדו לראות מה קרה. גם הם היו צולעים. כולם - למעט הנהגת שנחלצה מהרכב ללא פגע. אני חושב שהיא ואני היינו היחידים שלא צלעו בכל נתניה אתמול בצהרים. אבל היא פזלה. טוב, היא פגעה בעמוד. ובכלל הנשים שם בנתניה לא דומות אפילו במעט לאלו שאני רואה בקיבוץ כשאני יושב כאן מול הצג.

אני חושב שאני לא אצא יותר מהקיבוץ. לעולם. 

 


ג'סמין כהן מכפר יונה: אני בחיים לא נכנסת לנתניה. אולי לפעמים לאזור התעשיה כדי לקנות דבק ומספריים (פעם גם קניתי מפתח צינורות לחבר שלי, עמוס. אבל הוא הכריח אותי להחזיר את זה כי זה לא היה של ריג'יד). אבל זה המקסימום שאני מתקרבת לנתניה.

 

 


איך אומרים פנטומימה בפנטומימה?




נכתב על ידי , 10/12/2010 08:12   בקטגוריות אקוטי, בדרך לתבור, הגיגים, טיול בוקר, לולאה, ענתיקה, קלאסיקה, שכונה, תמונות שלא תראו יותר  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




149,213
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)