מבוא

בחודש האחרון אני עוסק בהקמת גגון על המרפסת המערבית של ביתי.

במונחים שלי זה פרוקייט גדול. שטח המרפסת שאני עומד לקרות הוא כ-40 מ"ר. אני חושב שבסך הכל תתמשך העבודה הזו על פני 3 חודשים.

הרבה זמן הססתי אם לשתף אתכם, קוראי היקרים, בהתפתחות המיזם הזה. בגלל שבתקופה הזו ממש לא התלהבתי להעמיס על עצמי גם את יצירת המדריך הזה, לא תעדתי את השלבים הראשונים. אבל אני סומך עליכם שעם כמה הסברים תוכלו לדמיין את החלקים שפיספסתי.

בגלל מורכבות הפרוייקט, אני אפרסם את המדריך הזה בכמה פוסטים שילוו את התקדמות העבודה.

אתם מוזמנים להתייחס למדריך הזה בזהירות הראויה. בדומה לשאר המדריכים שכתבתי, גם בנושא הזה, לא רק שאינני מומחה, אלא שאני הזוטר שבמתחילים.

 תכנית השלד

למה לתעד את זה

מאותה סיבה שאני יוצר את שאר המדריכים. אני מקווה שאנשים כמוני (כאלה שעושים את את הגגון הראשון שלהם) יוכלו להפיק ממנו תועלת מעשית. אני הייתי מאד שמח לקרוא משהו דומה בימים שבהם שקלתי אם להרים את הפרוייקט הזה.

אני עומד לשתף אתכם גם בהתלבטויות, בקשיים בהם נתקלתי ובעיקר - לא אחסוך מכם את כל הפאדיחות שבודאי יקרו (חלקם בגלל חוסר נסיוני והשאר - בגלל קוצר תבונתי).

למה גגון

או למה לא פרוגלה. לא, לא בגלל שמבלי משים עלה בראשי הסלוגן "גגן בנה גגון בגן" או הקופירייטינג לכותרת המשנה "ארגון גג", אלא משום שבכוונתי לכסות אותו ברעפים. פרגולה זה משהו דומה, אבל מכסים אותה בחמרים אחרים (קני במבוק, חיפוי מפלסטיק שקוף למחצה, שילוב של שניהם, או פתרונות אחרים שאני אפילו לא מכיר). הכיסוי ברעפים מכתיב מבנה שונה מעט של השלד (הוא צריך להיות חזק יותר ושיפוע הגג צריך להיות של 30 אחוז לפחות).

עד היום ניצלנו את המרפסת, בקיץ (שזה בעצם מרבית ימות השנה), כמעט רק בשעות הבוקר, דהיינו - בשבתות. הגגון הזה עתיד להצל עליה בשעות אחה"ץ ויאפשר לנו להנות ממנה גם בימי החול. בנוסף, הוא יקטין את כמות הקרינה שהחזית המערבית של המבנה סופגת ובכך יוריד מעט את החום בתוך הבית.

למה לבנות לבד

מחוץ להנאה שבעשיה, יש כאן גם חסכון כספי לא מבוטל. המקצוענים ידרשו על עבודה כזו משהו שבין 20000 ש"ח ל-40000 ש"ח. אני שילמתי כאן רק את מחיר החומרים - כ-4000 ש"ח.

בנוסף, יש כמה דברים שאני אעשה יותר טוב מהמקצוענים. לא, לא בגלל שאני יודע יותר טוב, ממש לא. אלא בגלל שאיכפת לי. הדוגמה הבולטת ביותר היא הצביעה. אנשי המקצוע יעשו הכל כדי לשכנע אותך שזה לא באמת נחוץ. אם ממש תתעקש על זה, יעלה מחירו של הפרוייקט באופן משמעותי (ובצדק. בהמשך אגיד משהו על תהליך הצביעה). אם ממש תתעקשו על צביעה בשתי שכבות, ימשיך המחיר לטפס.

מצד שני, יש למקצוענים גם יתרונות רבים (שעל חלקם עוד אעמוד בהמשך) החשוב שבהם הוא המהירות. אני חושב שחנן היה עושה את כל הפרוייקט הזה בפחות משבוע (ללא צביעה).

למי זה מתאים

הפעם אני רוצה לוותר על הקלישאה המתנשאת "אל תנסו בבית". כי המדריך הזה מכוון בדיוק אל הבודדים שאותם אני כן מבקש לעודד להתמודד עם אתגר דומה.

עזרים וכלים נחוצים

הנה רשימה של כמה פריטים שבלעדיהם לא הייתי ניגש לבניה הזו:

דוגמה

לפני שנתיים בניתי גגון מעל המרפסת האחורית של הבית. לצורך זה שכרתי את שרותיו של מומחה (חנן זנגר) שעשה עבודה מצויינת. היום אני שב ומסתכל עליו (על הגגון, לא על חנן) כמעט בכל צעד שאני עושה.

ככלל, אני משתדל שלא להמציא את הגלגל. דהיינו - אני צריך סיבה ממש טובה כדי לבנות אחרת מהדוגמה שהמקצוען בנה.

יועצים

מיניתי את חנן ליועץ הראשי של הפרוייקט. הוא מוכן לעזור בהתנדבות כל עוד הוא לא צריך להגיע לשטח. בדרך כלל אני מדבר איתו בטלפון, אבל את ההדמיה הכללית של הגגון שלחתי לו בדוא"ל כדי שיעיר את הערותיו. יש בפרוייקט הזה כמה החלטות שממש אסור לקבל רק על סמך תחושת הבטן שלכם. למשל - עובי הקורות. אם תבחרו פרופיל דק מדי, אתם עתידים לקבל "בטן" בגלל שקיעת המרכז של הקורה.

בנוסף אני נעזר במומחים נוספים. עד עכשיו נועצתי באחי, עמי דביר - מתכנן בתים במקצועו, בבוריס קרמר, שכן - מהנדס אזרחי ומומחה לבטון ובקובי ספיר, קרוב משפחה - מומחה לצבע וטיח.

כלי עבודה

הפרוייקט הזה דורש שורה ארוכה של כלים. בעיקר מתחום הנגרות. כרגע אני עומד לציין שניים בלבד, אבל בהמשך אזכיר כמה נוספים.

תוכנת תלת מימד - אני חושב שאף אחד מהמקצוענים בתחום הזה לא נזקק לכלי דומה. הגגנים המנוסים משרטטים, לכל היותר, כמה סקיצות חפוזות. אבל אני נאלצתי לכפר על חוסר נסיוני - בתכנון מפורט ומדוקדק. אני נעזר ב-SolidWorks.

מברגת אימפקט - הבניה הזו דורשת נעיצה של מאות ברגים גדולים (בעיקר בגודל 5 על 80) בקורות עץ. ניתן אמנם לחבר את כל הקרשים בעזרת מברגה רגילה אבל כדי לעשות את זה יש צורך לקדוח חורים מובילים תחילה. הכמות הגדולה של החיבורים שנדרשים כאן הופכת את האופציה הזו ללא מעשית. 

מה זה מברגת אימפקט? זה משהו דומה למברגה רגילה אבל עם הרבה יותר כח. כשמברגת האימפקט נתקלת בהתנגדות היא מפעילה מנגנון נקישות שעוזר לה לנעוץ גם ברגים גדולים בעץ קשה. להשוואה, אם כח הפיתול של מברגה רגילה (מברגת מצמד) חזקה, יכול להגיע ל-40 ניוטון/מטר, הרי שעל פי נתוני היצרן מברגת האימפקט שאני קניתי, מפעילה מומנט של 150 ניוטון/מטר. ויש בשוק עוד חזקות ממנה. בגלל שבעבודות הרגילות יש עדין שימוש למצמד של המברגה הרגילה, אני קניתי לי סט שכולל שתי מברגות נטענות של בוש (מברגת אימפקט ומברגת מצמד) בעלות של 1200 ש"ח.

דילמת המברגות

בדרך כלל אני יודע, כמעט במבט ראשון, איזה כלי מתאים לי. אני חושב שלכלים טובים יש יתרונות רבים - הם גם קלים ומהנים יותר לשימוש ולא פחות חשוב - הם שורדים לאורך זמן רב ובסופו של דבר מחזירים את ההשקעה בהם. אבל במברגות המצב שונה. מברגה טובה של יצרן מכובד (בוש, מקיטה, מטאבו, היטאצ'י וכיו"ב) עולה משהו שבין 800 ל-1200 ש"ח. היא מסופקת עם שתי סוללות נטענות ואלו מתכלות (אצל חובב כמוני) תוך שלוש עד ארבע שנים. בגלל מדיניות המיסוי השערוריתית שיש בישראל על סוללות נטענות, מחירן של שתי סוללות חדשות יעלה כמעט כמו מברגה חדשה פלוס שתי סוללות. ניתן אמנם לבצע חידוש של הסוללות אבל גם זה יקר מאד. מסיבה זו, גרסתי עד עכשיו קנית מברגה זולה יותר לדוגמה - אסאקי (תואמת מקיטה) שניתן לקנות ב-350 ש"ח ולהחליפה כשהסוללות מתכלות.

אבל במברגות אימפקט לא מצאתי תחליפים טובים וזולים ולכן בחרתי (שוב) בכלי יקר של מותג ידוע.

כדאי לקחת בחשבון שבעבודה עם מברגת אימפקט, הביטים (זה החלק שננעץ בראש בורג), מתכלים במהירות. כשאתם באים לחנות לקנות כמה, כדאי לבקש מהמוכר ביט מסוג PZ2.

התכנית

השיקולים הטכניים מכתיבים, במידה רבה, את תצורתו של הגגון. דהיינו - אם תבקשו הצעות משני גגנים שונים, יהיו בודאי הבדלים במחירים, אבל עיצובו של המוצר הסופי ששניהם יציעו - יהיה די דומה. 
למעשה, השיקול העיצובי היחיד עמו התמודדתי הוא גובה ההגגון. ככל שהוא יהיה נמוך יותר הוא יעניק הצללה טובה יותר - במיוחד בשעות אחה"ץ המאוחרות אבל עלול להעיק מעט - בדומה לחדר שתקרתו נמוכה. ולהפך.

מאחר שמלכתחילה בנינו, סבתא חביבה ואני, פתחים קטנים בקיר המערבי (כן, האור הישראלי הקשה לא מתאים לגנים המזרח אירופאים שלי), החלטנו ליצור גגון גבוה יחסית וכדי להוסיף אור - אף לשלב בו כמה מקבצים של רעפים שקופים.

הכנת הקיר

לפני תשע שנים שתלתי קיסוס שמטפס לו על קירות הבית. לאחר כמה שנים הוא הגיע לגג ומאז הוא הולך וכובש גם אותו. הצמח הזה לא רק משווה חן לבית, אלא אף מצל עליו ומעניק לקירות בידוד נוסף (20 ס"מ בממוצע). בכך הוא תורם להנחתת הטמפרטורה בקיץ בכחמש מעלות להערכתי. להמחשה - מתחילת הקיץ הפעלנו את המזגן אולי פעמים - וגם זאת כשבאו אלינו אורחים. בשאר הזמן אנחנו מסתפקים במאווררים. למרות התועלת המוכחת של ההצללה הזו, עדין לא פגשתי אף אחד שלא הביע את חששו מפני "העכברים שיטפסו עליו ויכנסו לבית". וזאת תוך דחיה על הסף של טענתי שעדין לא נכנס לביתי אף מכרסם. כן ילד, אל תבלבל אותנו עם העובדות.

חדי העין שביניכם יכולים להבחין, על אדן החלון, בכלי העבודה הכי שימושי אצלי. כן, גלי צה"ל. כל הזמן.

לפני שניגשתי לבניה, החלטתי לנקות את הקיר המערבי מהמטפס שכיסה כרבע משטחו (נכון, לא צילמתי. אז תהרגו אותי וזהו). אחרי שניתקתי אותו מהקיר נשארו עקבות ענפיו ושורשיו שנאחזו בטיח השפריץ - באופן שלא ניתן היה לנקותו (אפשר לראות רמז לתופעה הזו באזור החלון הימני העליון). על כן החלטתי להחליק את כל החלק הימני (הבולט) של הקיר. ממילא לא אהבתי את הרעיון של קיר שאני לא יכול לתחזק בעצמי. כל מי שניסה לכסות חור קטן של דיבל שנשאר אחרי שהחליט להחליף את המנורה שבחוץ - יבין למה אני מתכוון. לדוגמה - לפני כמה שנים כשהחלטתי להוציא כבלי חשמל לגינה, חצב החשמלאי תעלה בקיר הזה. "אל תדאג, אני אכסה אותה באופן שאף אחד לא יבחין". אחרי שהוא נכשל, ניסיתי לכסות אותה בדבק שפכטל שעליו הכיתי עם כרית מסמרים (כזו שנועדה להחזיק פרחים בתחתיתו של אגרטל). התוצאה היתה טובה יותר, אולם לא משכנעת מספיק. דהיינו - הטלאי הזה ננעץ כמדקרת חרב בליבי בכל פעם שהבטתי בו.

לאחר סיום העבודה, אני אשוב ואניח למטפס לכסות את קטע הקיר שמעל לגגון.

שלבי העבודה

בשלב ראשון הכנתי את הקיר רק עד מעט מעל הגובה שבו יתחבר הגגון. לאחר שזה יושלם, אוכל לעמוד עליו, בנוחות יחסית, ולסיים את החלק העליון. החלוקה הזו חסכה ממני בנית פיגום, או לחילופין, עבודה על סולם בגובה של 6 מ'. כן, לא לחינם מעולם לא הודבק לי הכינוי "החתול השובב" (נו, זה שליקק חלב עד שפעם אל הכד נפל, ראשו בפנים, זנבו אל על).

ניקוי השפריץ

במהלך עבודת הניקוי התברר לי שהשפריץ על קירות קומת הקרקע (שהושם על הקיר בעת הבניה - לפני 25 שנה) שונה מזה שבקומה השניה (שהונח לפני 11 שנים, כשהגדלתי את הבית). בקומת הקרקע הצלחתי לנקות את רובו ע"י פטישון (פטיש חציבה קטן) והשלמתי העבודה ע"י מלטשת אקסצנטרית. בקומה השניה הפטישון הביא רק נזק ולכן ביצעתי את כל עבודת הניקוי בעזרת מלטשת. הפעילות הזו העלתה לאויר, במשך שלושה ימים, כמות אבק שלא היתה מביישת מחצבה בינונית ושברה את ליבו של שכני היקר.

החלקת הקיר

גם כאן השקעתי כשבועיים עבודה במקום שבו טייחים מקצוענים היו מסיימים ביומיים. את כל עבודת ההחלקה עשיתי בעזרת שפכטלים (בעברית - מרית).

שפכטלים

השתמשתי כאן בשלושה גדלים שונים. הגדול (שרוחבו 25 ס"מ) שימש ליישור והחלקה הבסיסיים ובקטנים יותר השתמשתי במקומות הצרים.

כשאתם באים לקנות שפכטל בחנות, התעקשו על אחד שלא מחליד. למרות שבחלק מהחנויות יגידו שאין כאלה, אל תשברו. אני הצלחתי למצוא כאלה שניתן להשאיר טבולים במים למשך כל הלילה.

חמרים

לצורך מילוי השקעים והסדקים השתמשתי בחומר של טמבור שנקרא Fine. זוהי גרסת החוץ שלהם לקלסימו (גם הוא מתוצרתם).

בגלל שלא צילמתי את הטיוח, אני מפצה אתכם כאן בתמונה (משיפוץ אחר) שבה אני עומד על פיגום שהקמתי בחדר המדרגות ומתקן את נזקי נזילת הדוד שארעה אצלנו לפני מספר חודשים. בעקבות הארוע הטראומטי ההוא, הוצאנו את הדוד החשמלי מהבוידעם ובמקומו התקנו דוד שמש על הגג.

צילום: סבתא חביבה

החלקה סופית

את הליטוש הסופי של הקיר ביצעתי עם ניר לטש (גרעין 80) באופן ידני. על מנת לשפר את האחיזה בניר, לקחתי כרית ישנה של מלטשת אקסצנטרית וחיברתי אותה לבלוק עץ קטן.

מאיפה יש לי כריות כאלה? בכל פעם שהוולקרו (הסקוטש) של הכרית במלטשת האקסצנטרית (מקיטה) נחלש והוא מאבד מיכולתו לאחוז את נירות הלטש, יש צורך להחליפו. כמובן שהיבואן (במקרה הזה - ארגנטולס) והסוחרים מנצלים את העובדה שאתה שבוי שלהם ומוכרים את האבזר הזה בסכום שהוא כרבע ממחירה של מלטשת חדשה. אז בתור עונש קניתי לפני כמה שנים מלטשת אקסצנטרית נוספת, הפעם של בוש - רק כדי לגלות שהיא קצת "זורקת".

צביעה

הצבע שבו השתמשתי הוא נירוקריל של נירלט והכלי - רולר. הצביעה עם רולר הרבה יותר קלה מאשר עם מברשת וגם התוצאות נראות הרבה יותר טוב (אין את סימני המריחה). אני הוספתי לרולר את מוט ההארכה הטלסקופי וכך חסכחתי את הצורך לטפס על סולם והצלחתי להשלים את צביעת כל הקיר בשעתיים בלבד.

המשך יבוא

בפרקי ההמשך אני עומד לתאר את כל שלבי העבודה. בין הנושאים שיופיעו בפוסט הבא:

- קנית העצים (ע"ע כשלון חרוץ)

- צביעה (בניתי חמורים)

- ניסור הקורות (בעזרת מובילים)

- חיבור לקיר בעזרת ברגי ג'מבו (טכנולוגיה לא בשלה)

- חיבור המעמדים לרצפת הקרמיקה (לא טריוואלי) 

אז Stay tuned.