זהו הפרק השני במדריך שמלווה את הקמת הגגון על המרפסת המערבית של ביתי.

קנית העצים

אחרי שהשלמתי את שלב א' של הכנת הקיר, ניגשתי עם רשימת הקורות לסוחרי העצים המקומיים. במטרה לקנות עץ מוקצע ומשומר (כזה שעבר טיפול נגד חרקים).

הצעות המחיר של סוחרי העצים היו די דומות. הסוחרים האלה מתחלקים לשתי קבוצות: אלה שמרשים לך לבחור את הקורות ואלה שלא. הבעיה היתה שאצל שני הסוחרים מכפר יאסיף (דאוד וחזון) שהסכימו לי לבחור את העצים מתוך המלאי שלהם, פסלתי את כל המלאי. פשוט לא הצלחתי למצוא שם עצים ללא פגמים.

בסוף הגעתי לסוחר מנהריה - "יצירה ועץ" (אל תבלבלו עם "עץ ועצה" - אליהם נגיע מאוחר יותר). שניסה להבהיר לי את התמונה. "אנחנו, כל הסוחרים, קונים אצל אותם הספקים ומוכרים עצים משלוש קבוצות: קבוצה 1 (אלה העצים המובחרים - ללא פגמים ועיניים), קבוצה 5 וקבוצה 6. כולם יציעו לך עצים מקבוצה 5, אבל המתחרים שלי, אלה שמרשים לך לבחור, יציגו לך עצים מקבוצה 6 - כאילו היו מקבוצה 5. אצלי, אמנם לא תוכל לבחור, אבל אתה יכול לסמוך על זה שתקבל חומר ממש טוב. למה? כי אני מוכר כמו כולם ביחד". אני שחששתי מכך שאגלה כמה העצים שלו גרועים רק אחרי שאלה ינחתו על מרפסת ביתי, הססתי לקנות אצלו. בנוסף, הוא גם היה יקר יותר.

אז בשביל מה יש יועצים?

"אני קונה ב'עץ ועצה' המחירים שלהם סבירים והם נותנים שירות טוב" אמר לי חנן זנגר

- והאיכות?

- גם העצים שלהם מקבוצה 5 ויש ביניהם גם כאלה שאני צריך להסיר מהם חתיכות גדולות. אבל בגלל שאני עובד בזה, אני תמיד יכול למצוא שימוש לחלקים הטובים ולהשלים את החסר מהמלאי שיש לי.

אז החלטתי להמר על "עץ ועצה". איזו טעות. הטיפול אמנם היה מקצועי: הם לא התבחבשו עם הצעת המחיר (כמו חלק מסוחרי העצים הקטנים), והמשאית עם הלוחות הגיעה בדיוק בזמן שתוכנן, אבל הסחורה - על הפנים.

 דוגמה לחומר שקיבלתי מעץ ועצה. הסדק שבקורה העליונה (בערימה השניה) חוצה אותה לצד השני והיה עלי לקצר אותה בשני מטר.

 כשאני נאלץ קצר לוח במידה כזו שהוא לא יצלח ליעודו המקורי, עלי לקנות אחר במקומו. אם זה אחד מהלוחות הארוכים, אין לי אפשרות לשאת אותו על גגון המכונית שלי (כי הוא יותר ארוך מהרכב) ועלי יהיה להזמין הובלה במשאית (שתהיה יקרה יותר ממחיר הלוח).

המשאית הביתית שלי. הראל עדין קורא לה סמאית, אבל אני יודע שתוך חודשים ספורים גם הקסם הזה יעלם.

המסקנה: אל תקנו מעץ ועצה. אלא אם כן אתם מקצוענים. דהיינו - יכולים לספוג בקלות גם קצת חומר גרוע. נכון, גם השם שלהם וגם הקמפיין הפרסומי הרחב בטלויזיה מרמז על כך שהם מכוונים את עצמם לשוק החובבני. אבל הם לא.

הדבר היחיד שאני יכול להגיד להגנתי כאן הוא שבאמת בדקתי את שאר האופציות.

והיועצים? הם רק יועצים. אתה הוא זה שמקבל את ההחלטות ואתה תצטרך לחיות עם התוצאות שלהן.

אגב, השבוע קפצתי לדאוד כדי לקנות שני לוחות ששכחתי להזמין (טעיתי במספר העמודים), וראה זה פלא - הפעם היו לו עצים יפים.

עוד מלה על המקצוענים: קחו בחשבון שכשאתם בונים בביתכם את הגגון היחיד בחייכם, אתם נוטים להתפשר במקום שונה מזה של קבלן. כן, האינטרסים שלו מעט שונים משלכם.

אחסנה

 העצים מוחזקים במחסנים של סוחרי העצים כשהם אגודים לערימות ואלו מהודקות בסרטי מתכת. דאוד גם מניח בראש הערימות משקולות בטון כבדות. כל זאת על מנת למנוע את התעוותות הקורות (ע"ע עץ זה לא ברזל). למעשה, הסוחרים לא מונעים את ההתעוותות, אלא רק מעכבים אותה. כן, שתקרה אצל הלקוח. והלקוח? טוב יעשה אם ימהר לשלב את הקורות בקונסטרוקציה. לאחר התקנתם בשלד המבנה, וודאו שהחיבורים השכנים ירסנו את הפיתולים האלה.

אז כשאתם מאחסנים אותם אצלכם, דאגו:

א. להניח אותם על מקום שטוח וישר.

ב. להרים אותם על קורת רוחב (כדי למנוע הרטבה מהקרקע).

ג. אם אתם מאחסנים לטווח ארוך, לרסן את הנטיה של חלק מהלוחות להתעוות - ע"י הידוקם.

בהתחלה הנחתי כמה בלטות גן כבדות על העץ שהתחיל להתפתל, אבל כשנוכחתי שזה לא מספיק, הדקתי אותו בקליבה.

איך אומרים קליבה בעברית? "כליבה". והמדהרין גורסים "מלחצת". כן, אני חושב שאלך על מלחצת.

אתם ממש יכולים לסמוך על זה שהקורות עם העיוותים החזקים, אכן יגרמו לצרות וקשיים בהרכבה.

חיתוך

בגלל שבפרוייקט כזה צריך לחתוך את הקורות רק בניצב, ניתן להסתפק כאן במשור גרונג פנדל:

 מחירים: מ-500 ש"ח (של יונדאי) ועד ל-5000 ש"ח (של מותג מקצועי עם להב גדול).

אין לי שום נסיון עם הכלים של יונדאי, כך שאודה לכל אחד מכם שיספר לי על ההתרשמות שלו מכלי העבודה של היצרן הזה.

מונחים

הגרונג מתאר את היכולת של המסור לנוע מלמעלה למטה. הפנדל מתאר את היכולת לנוע אופקית על המסילות.

במה אני משתמש

יש לי מסור גרונג איטלקי ישן (נקנה לפני 25 שנה בערך) שאיבד (כבר אחרי 20 החיתוכים הראשונים שלו) את הבוכנה שמגבילה את פתיחת הגרונג שלו (בתמונה הוא נשען על בלוק עץ).

בגלל שאין לו תנועת פנדל, קוטר הלהב של המסור מגביל אותו לחיתוך של לוחות שרוחבם לא עולה על 12 ס"מ. דהיינו - לא מספיק אפילו ללוחות הקטנים (אלה שנועדו לעמודים) - שרוחבם כ-14 ס"מ. כשאגיע לשלב של חיתוך הלאטות (הלייסטים הצרים שעליהם מניחים את הרעפים) - יהיה טעם להעלות את השחקן הזקן הזה למגרש.

בלוחות הצרים, אני מבצע לפעמים את מרבית החיתוך במסור הזה ומשלים - בניסור בעזרת מסור ידני. אבל בלוחות הגדולים יותר - אלה שרוחבם הוא 19 ס"מ, אני משתמש במסור דיסק.

אני תמיד נעזר במוביל כשאני משתמש במסור הזה (ובעצם גם באחרים). זה לוקח לי עוד שתי דקות להתקין אותו (אני נעזר בשבלונות) - אבל יוצא יותר מדויק. המקצוענים - לא רק שיעשו את החיתוך ביד חפשית, אלא אף יצחקו מהפרקטיקה שלי. והם יצדקו כאן. הדיוק שלהם מספיק במקרה הזה.

מוביל לחיתוך קורה עם מסור דיסק.

צביעה

אני מכיר לא מעט נגרים שנמנעים מלצבוע את העבודות שלהם ("אם צריך לצבוע - תפנה למישהו אחר"). ובצדק: טעות קטנה כאן יכולה לחרב מוצר שהשקעת בו עבודה רבה. כן, צביעת עץ דורשת קצת מיומנות.

הזמן שצורכת הצביעה שקול כנגד כל שאר העבודה בגגון. במקרה שלי, בגלל שאני צובע בשתי שכבות (למעט המרישים), אני משקיע בזה כמעט שני שליש מהזמן.

החמורים

לצורך הצביעה בניתי את שני החמורים האלה. כן בזמן החיתוך של החומר למתקן הזה, נשבר דיסק החיתוך בתאונת העבודה ההיא. המבנה היחודי שהגיתי עבורם - נמוכים, רחבים ובעלי חוט שדרה צר - מקנה להם יציבות מופלאה. הם לעולם לא יתנדנדו - אפילו כשאני מציב אותם על קרקע שאינה שטוחה או ישרה (כן, יש הטוענים שהקרקע היא בכלל כדור גדול. אני עוד צריך לבדוק את הקונספירציה הזו).

בגלל שרכס הקורה העליונה של החמורים האלה הינו זויתי, מובטח ששטח המגע בינה לבין לוחות העץ מצטמצם למינימום.

 חמורים נמוכים - אבל מאומנים לתקיפה

חדי העין שביניכם יבחינו בפיתול של הקורות כאן

מה עושים המקצוענים

החומר שאני קניתי הוא עץ אורן מוקצע ומשומר. תהליך השימור, זה שמקנה לו את הגוון הירקרק-צהבהב, אמור להגן עליו מפני תולעים ושאר מזיקים. המקצוענים מעריכים שבגלל התקנות המחמירות, השימור הזה הוא "מעט אנמי" ואיננו מקנה לעץ הגנה מספקת. לכן הם מרססים את שלד העץ (לאחר ההרכבה) בנוזל נגד חרקים - להגנה נוספת.

רוב הגגנים ידברו על לבכם בנסיון לשכנע אתכם שאין שום צורך לצבוע את העץ ("אלף, גם ככה הוא יחיה אחריך ודבר שני, אם תצבע, תצטרך לחדש את הצבע הזה כל כמה שנים"). אז העץ אמנם יחזיק מעמד כמה עשרות שנים, אבל הוא יסבול מהזדקנות מואצת. הוא יצהיב תוך חודשים ספורים (יש כאלה שאוהבים את האפקט הזה) ולאחר מכן - יתחיל להאפיר.

אני בחרתי לצבוע אותו בצבע עץ (לזור) ולחדש את הצבע בכל כמה שנים (במקומות אליהם יש גישה).

יש גם כאלה שמושחים את העץ בשמן מיוחד. אני לא מכיר את האופציה הזו ועל כן אני מניח שהיא טובה.

איך צובעים

יש לצבוע את הלוחות לאחר החיתוך. דהיינו - לפני ההרכבה. זה יאפשר לכם להגיע ללוח מכל ששת צדדיו. שימו לב לשתי הפאות שהכי חשוב לצבוע - הגדעים (השטורצים). הקפתי עבורכם אחד בתמונה דלעיל. הגדע הוא למעשה החתך שדרכו הצמח ינק את המים (כשעוד היה חי וציפורים קיננו בין עפאיו). פאות הגדע יספגו את הרטיבות במידה רבה יותר מכל שאר הפאות גם יחד. כן, יש לצבוע את הגדעים לפני שיהפכו לתיישים.

בסיס הצבע

השתמשו בצבע על בסיס טרפנטין. דהיינו - אל תתפתו לצבעים על בסיס מים. אלה פחות עמידים לאורך שנים. הצבע על בסיס טרפנטין גם חוסך את התזת החומר-דוחה-החרקים על שלד המבנה.

אני לובש כפפות חד פעמיות במהלך הצביעה. בגלל שהן לא מגיבות טוב לטרפנטין, אני מחליף אותן אחרי צביעת כל לוח (תוספת של 23 א"ג לכל קורה).

עבודת המברשת

 כיוון ההברשה הוא יחד עם הסיבים של העץ. המטרה היא להספיג את הצבע בעץ מבלי שניתן יהיה להבחין בתנועות המברשת.

בנגריות הגדולות צובעים בהתזה. זה הרבה יותר קל, אבל ממש לא מתאים לעבודה בבית.

אני משתדל לקנות מברשות מאיכות טובה - כאלה שלא משירות שערות ושורדות זמן רב. לאחרונה, אני נהנה מהמברשות שמיובאות ע"י 'נשר - רבינוביץ'.

הנזילות

הנזילות הן האויב הגדול שלכם בעבודה הזו. אלה המקומות שבהם יקוו שלוליות קטנות של צבע. בנזילות האלה אפשר לטפל רק כשהן ממש רטובות, אם הנחתם להן יותר משלוש דקות (ביולי-אוגוסט) - אתם בצרות. הנה כמה טיפים שיעזרו להתמודד איתן:

א. צבעו מהר ואל תפסיקו. אחרי שהמברשת נוגעת בעץ בפעם הראשונה, אל תפסיקו, אפילו לא במקרה חירום. טוב, אם הילד מכחיל/משתנק/מפרכס/עולה באש - יש מצב לשקול את ההנחיה הזו. אבל בשום אופן אל תענו לטלפון מהאשה ("כן, זה דחוף! מחרתיים צריך להעביר את אמא שלך למוסד סיעודי אחר. אולי, זה עוד לא בטוח"). תמיד, אבל תמיד, תצטערו על זה שעניתם לטלפון. ובחלק מהמקרים - שבכלל נולדתם.

אם בכל זאת גיליתם נזילה מאוחר יותר (אבל עדין לפני שהצבע יבש כליל), ניתן לפעמים (תלוי באיזה איחור אתם נמצאים) לתקן את המעוות ע"י מעבר במברשת רטובה בטרפנטין על המקום הדווי.

ב. העמידו את הלוח על הפאה הנסתרת. אם יש לעץ צד נסתר (לדוגמה - בגגון, אף אחד, חוץ מכם, לא יראה את הקורות מלמעלה) הניחו אותו על הפאה החבויה והתרכזו רק בנזילות שעל שאר הצדדים.

 הקורות מונחות על הצד החבוי שלהן

ג. סובבו את החומר. אם אין ללוח פאה נסתרת, גלגלו את הקורה על פני העמודים מספר פעמים, עד שתהיו בטוחים שכל הצבע נספג בעץ ללא נזילות.

ה. שמרו את הצבע דליל. ערבבו היטב לפני כל שימוש. לקראת סוף הפחית, כשהצבע הופך לסמיך, דללו אותו במעט טרפנטין.

למה שתי שכבות

צבעי הלזור הם למעשה לכה שקופה מגוונת. על כן, ככל שתצבעו ביותר שכבות תגיעו, לא רק להגנה טובה יותר על העץ אלא לגוון יותר עמוק ועשיר. קחו בחשבון שעם השנים הגוון ידהה והברק יעלם. ממש כמו אצלי.

בפוסט הבא

בפרק הבא אציג כמה מהתובנות שרכשתי (כאלה שלא תשמעו בשום מקום אחר) על מיתדים (דיבלים) בכלל ועל מיתדי ג'מבו בפרט (תוך התמקדות ביחסים הלא-פשוטים שהם מקיימים עם קירות בלוקים ורצפות קרמיקה). כן, האבחנות האלה עתידות לחולל סערה בעולם ה-D.I.Y. 

Stay tuned.