מתוך ויקיפדיה:
טניס שולחן הוא משחק קצבי ומהיר מאוד המצריך מאמץ, כושר גופני, תרגול ממושך ואימונים סדירים על מנת לרכוש מיומנות גבוהה. המשחק משוחק בעזרת כדור קטן וקל מאוד (2.7 גרם), הכדור הינו חלול והוא בעל קוטר של 40 מילימטר (עד שנת 2000 קוטר הכדור היה 38 מ"מ). מידות שולחן המשחק הן: אורך 2.74 מטר, רוחב 1.525 מטר וגובהו מעל הקרקע הוא 76 סנטימטר. השולחן מחולק באופן שווה לשני חלקים שביניהם מפרידה רשת שגובהה 15.25 סנטימטר. השחקנים משתמשים במחבט עשוי עץ המכוסה גומי משני צדדיו (צידו האחד של המחבט אדום, והשני שחור).
הבעיה
לפני שבועיים וחצי קניתי שולחן פינג פונג ושמתי אותו על המרפסת.
לפני הקניה שקלתי, בין היתר, את האפשרות לבנות אחד בעצמי. וזה בעיקר בגלל החשש שלי שהמבנה הרעוע של השולחנות הזולים (מקטגורית שולחנות הפנים) לא ישרוד לאורך זמן. בנוסף, התאמת פלטת שולחן מקטגורית indoor למרפסת מקורה, מוטלת בספק. למה לא רציתי להשקיע בשולחן יקר? לא רק כי הפרוייקט הזה הוא דל תקציב אלא גם משום שבהכירי את הנפשות הפועלות, בהתחלה כולם (כולל אני) יתלהבו, אבל במשך הזמן הוא יהיה מונח על המרפסת ממש כמו שמכשיר האליפטיקל מונח ליד המיטה שלי (ויש עוד מכשיר אימון ממש ורסטילי שמונח בבוידעם).
בינתיים, אחרי ששכללתי את מנגנון הפתיחה של השולחן, אשתי ואני משחקים עליו בכל הזדמנות (כמעט מדי ערב). בסופי שבוע מצטרף לטורניר לפעמים החתן ובשבת הקרובה אנחנו מתכננים טורניר נגד משפחת שחר.
היחיד שלא נהנה מהשולחן הזה הוא סוס פרא - נכדי הפעוט שבעוד שלושה שבועות ימלאו לו שלוש שנים, ילד עם תשוקה עזה וכשרון נדיר למשחקי כדור (או לכל דבר אחר שבנים אוהבים).

למרות שפלטת השולחן היא כמעט בגובה הצואר שלו, הוא מתעקש לנסות ולשחק עליו. וזה שובר את ליבו הפריך של סבא שלו.
אמנם יש בחנויות הספורט שולחנות פינג פונג קטנים לילדים, אבל לא לפעוטים כמותו. גובה השולחנות האלה הוא 68 ס"מ, ואילו הגובה הפרופורציונלי שמתאים לסוס פרא הוא 48 ס"מ.
הפתרון
לבנות לו שולחן קטן משלו. אבל לעשות אותו עם מבנה סולידי ומתכוונן כך שניתן יהיה, לא רק להגביה אותו בהדרגה עם גדילתו של הילד, אלא גם לשים עליו, בבוא היום, כשהשולחן הקנוי יתפרק, פלטות בגודל תקני.
דהיינו - הקונסטרוקציה תצטרך גם לדעת לרדת לגובה של 50 ס"מ וגם לעלות עד לגובה 76 ס"מ.
גודל הפלטה של השולחן לפעוטות היה יכול להשאר גדול, אלמלא אילוצים של משקל. בגלל שהושלחן איננו מתקפל (בניה מסובכת מדי) והפלטה צריכה להיות מדיקט עבה (סנדוויץ 17 מ"מ), יהיה צורך, לא רק לחלק אותה לשניים, אלא גם להקטין את החלקים כך שמבוגר אחד יוכל לשנע אותם ללא מאמץ.
התכנית
למה אני מציג לכם את התכנית לפני שביצעתי אותה (שוב)? כדי לנסות ולקבל משוב. בגלל שכל הפרוייקטים שלי הם חד פעמיים, אני תמיד אומר לעצמי בסיומם - את זה ואת זה הייתי עושה אחרת. לכן כל כך חשוב לי שאנשים יראו את התכנית, אולי הם יבחינו בדברים שאני לא ראיתי. לדוגמה, סבתא חביבה שראתה את התכנון הראשוני של השולחן, הציעה לפשט את הבניה באופן ממש משמעותי.

מונמך לגובה של 50 ס"מ
בגלל שאת הפלטות אצור מדיקט ללא פורמייקה, יתכן שהן יתעקמו במשך הזמן ואצטרך להחליפן. מחירה של פלטת סנדוויץ ללא פורמייקה - 120 ש"ח.

מוגבה ל-76 ס"מ

הקונסטרוקציה כשהיא מוגבהת למקסימום. ניתן יהיה לפרק אותה לשני החמורים ולמוטות הקושרים. הפירוק לא יהיה קל וזריז כמו הקיפול של השולחן הקנוי אבל הרבה יותר עמיד.
יתכן שאוסיף גם מוט קושר אחד מלמטה. אבל זה יקרה רק אחרי שאבחן את התנהגות הכביש שלו.

תקריב על הרגל ומנגנון ההגבהה. אני אשיג ברגי ואומי פרפר, או אפילו פינים מאובטחים כדי להקל על שינוי הגובה.

- "עם אלי יותר כיף לי לשחק" אמרה לי סבתא חביבה והתריסה "אתה מיד הורס את המשחק".
- את מתכוונת למשחק ההתקפי שלי?
- כן, אתה מיד מנחית. איתו יש יותר מסירות.
- את מתבלבלת בין המשחק הזה והמטקות שמשחקים על החוף. כאן יש גם איזה סוג של תחרות. ביום שבת אנחנו צריכים לקיים טורניר נגד משפחת שחר, שנבטל?

- תגידי, אם עיוור קונה מחשב הוא קונה לו גם צג.
- אני חושבת שכן.
- אה הגיוני, כדי שכלב הנחיה שלו יוכל לתת לו תמיכה.
- בדיוק. תחזור לישון.
- אולי הוא יכול להסתפק רק ברמקולים?
- הכלב?
- רמקולים זה יותר לחירשים, לא?
- לא, אני חושבת שלהם יש צגים.
- והתמיכה? רגע, אז מה המקבילה של כלב נחיה לחירש?
- אולי ציפור. אני הכרתי פעם חירש שגידל תוכי.
- כן, אבל לא חבל לכלוא את הציפור החכמה הזו בכלוב קטן?
- כמו שעשית לי?
- הכרתי פעם עיוור שהיה נוהג עם דלת פתוחה כדי שיוכל למשש את הקו הצהוב.
- אבל הקו הצהוב הוא בצד השני, לא?
- נכון, אבל הוא היה נוסע נגד הכיוון.
- והכלב נתן לו?
- הוא לא שמע בקולו כי הוא היה גם חירש. ולכן הוא היה צועק עליו.
- על הכלב?
- לא, על התוכי.
- כן, כמוך. גם אתה צועק.
- אני?
- כן, בעיקר מתוך שינה.
- מה אני אומר?
- בעיקר קללות באמהרית. אתה נשמע כמו סרט תדמית של אגודת בעלי תסמונת טורט.
- כן, תמיד חלמתי להקליט את ההודעה על המשיבון שלהם "כוס האמא שלכם, שלום!".
- הסלוגן מצויין, אבל לא האינטונאציה. אתה נשמע קצת כבד. כשתקום, תנסה שוב. אבל תקפיד על נימה מתרוננת. עכשיו תחזור לישון.
- טוב, נראה לי שהחולירות האלה מהביטוח הלאומי חוסכים עליהם ולא מאשרים להם צגים.
- למי, לפקידים? אתה צודק, הם גם עוורים, גם חירשים וגם רשעים.
- את יודעת מה, שכנעת אותי, אני חוזר לישון.