היום שמעתי בתכניתה של יעל דן (גל"צ) אייטם שדן בחוברת אשר מוקדשת לקידום איבחון מוקדם של סרטן השד (בהוצאת קופת חולים מאוחדת). מתברר שבכל החוברת לא מופיעה, ולו פעם אחת המלה 'שד'. כותרתו של העלון היא 'סרטן היחודי לנשים'. החוברת מדברת על נושאים כמו 'מהו סרטן הנשים', על 'גורמי הסיכוי לחלות בסרטן הנשים', על 'הדרכים לגילוי סרטן הנשים' וכיו"ב מילות קוד. בהמשך מתייחסים למחלה כ'סרטן האיבר המדובר', ורק לקראת סוף החוברת מופיעה המלה 'ממוגרפיה' שמסגירה בעקיפין את הנושא.

המחלה המסתורית הזו פוגעת באחת מכל שמונה נשים. אם הגענו למצב שבו מוסד רפואי מוביל, צריך להצפין את המסר שנועד להציל חיי אדם (טוב, לא ממש אדם, אבל מספיק קרוב) - מה בינינו לבין אירן או ערב הסעודית. נדמה לי ששם יש איזו הלכה שאסור לנשים להתפשט בפני הרופא. אז תגידו, טוב, הן בטח הולכות להבדק אצל רופאות. אבל זהו שלא. בערב הסעודית, לנשים אין אפילו זכות להוציא רשיון נהיגה, או לצאת מהבית ללא ליווי בן משפחה, אז איך הן ילמדו רפואה? לכן אין שם רופאות. לי נראה שהרבה נשים מתות שם בטרם עת בגלל אילוצי הצניעות. 

ואצלנו? כנראה שבעדות החרדים המצב די דומה. כי אם תופיע המלה האסורה הזו, אפילו בעלון רפואי, הוא יכול להתגלגל, חלילה, לידיהם של הגברים ואלה עלולים להתגרות (רק מעצם קריאתה) וסופם שישחתו את זרעם לבטלה.

אני לא ראיתי, כמובן, את העלון הזה, אבל ניסיתי לדמיין איך נראים האיורים שם (נו, אלה שמדגימים בדיקה עצמית של 'האיבר המדובר'). וכמובן שמיד נזכרתי בכמה מאות תמונות מהמאגר שלי שהיו יכולות להתאים, אבל אחרי שהתעשתתי החלטתי לנסות הפעם כיוון שונה:

הנה, תלמידי חכמים, כך נראה האיבר המדובר, אתם יכולים לחזור וללמוד תורה.

והמהדרין יוכלו לשוב ולהזכר בתמונה הזו גם כשהם חשים שהולכת להתרגש עליהם, לא עלינו, פליטה מוקדמת (ע"ע שינון משניות או קריאת פרקי תהילים).

הפוך על הפוך 

בראיון שנתן בגל"צ אמר אהוד ברק, בהתייחסו לתכנית הגרעין האירנית: "אין לנו החלטה ללכת לתקיפה. אין לנו גם תאריך יעד לקבלת החלטות בנושא, כל העניין מרוחק מאוד''.

אני השתכנעתי. כי הרי אם היתה לנו תכנית אופרטיבית כזו, שר הבטחון שלנו היה בטח אומר דברים כדלהלקמן: "כן, לפני חודש החלטנו על תקיפה. אנחנו נשגר את מטוסי ה-F15 שלנו ב-17 במרס השנה, בשתיים לפנות בוקר. את מטוסי התדלוק נזניק שלושת רבעי שעה מוקדם יותר כדי שיגיעו בזמן לנקודת המפגש".

אגב, אני חש ככה גם לגבי התבטאותיו של ראש השב"כ היוצא, מאיר דגן, כנגד התקיפה. יתכן שגם הוא לוקח חלק במהלך הטעיה.

רגע, הרסתי את הכל? שוב? תמיד זה קורה לי. אני והפה הגדול שלי.

שניה, עוד רגע אני מתקן את זה ומצטרף למהלך ההסחה.

הנה ציפור:

והפעם על נאומו של אחמד טיבי נגד אנסטסיה מיכאלי (זו ששפכה את כוס המים על עמיתו - ראלב מג'אדלה). היו בנאום הזה לא מעט התחכמויות קרש: החל מ'אנסטסיה שגדלה בערוגות הזבל של ישראל ביתנו, או שמא נאמר רוסיה ביתנו', המשך ב'אביגדור פיטפוטין', וכלה ב'כוס אמוק'.

אבל החלק השני הכי גרוע היה החרוז:

לאנסטסיה נדפקה האינסטלציה

נו, באמת אחמד, זה לא חרוז. וזה גם לא חמשיר (כי בחמשיר יש שש או, מקסימום, שבע שורות).

ומה היה חלק הכי גרוע? הפרק שבו חבר הכנסת הנכבד, מסביר לחברי המליאה את ההבדל בין כוס בחולם לכוס בשורוק.

ולחשוב שהאיש הזה היה גניקולוג במשך שנים ארוכות.

לא אורחת גמלים ירדה לכרוע, לא דבשת היא אל מול כוכב.

אחמד טיבי היה עד אתמול, לא רק דובר רהוט של הציבור אותו הוא מייצג, אלא אחד מחברי הכנסת השנונים והמשעשעים בבית הנבחרים שלנו. לא עוד. אתמול הוא איבד את כל התארים האלה. צדק היו"ר שהרחיק את טיבי באמרו שההופעה הזו ראויה לבוז.

אחמד, פישלת בענק. ממך ציפיתי ליותר.