היום נודע לי, באיחור מה, ששרגא גפני, מחבר דני דין ועוד עשרות רבות מספרי הגבורה של ילדי ישראל, החל משנות החמישים, הלך לעולמו.

אני רוצה להגיד משהו על האיש הזה, שבאופן דיאלקטי הזבל שהוא יצר, האיר את ילדותי. אבל זו שיחה מורכבת שאני עדין צריך לברר אותה עם עצמי. השארו על התדר.

מדי פעם יוצא לי (לנסות) להקשיב לדני קרפל - שדרן מוערך בגל"צ שמתמחה בעיקר בג'אז וב-Oldies.

טוב, אז זה לא עובד. הבעיה שלי עם מה שהוא עושה בתכנית שלו היא לא התכנים אלא העוצמה. גרסת קול-חדר-השינה של דני - דיבור חרישי וקצת מאנפף (ע"ע לקרפל) מוגשת תמיד, אבל תמיד, בעוצמה כל כך נמוכה ביחס למוזיקה עד שאין דרך לכוון את כפתור הווליום כך שניתן יהיה לשמוע את שניהם. ובטח לא כשאני ברכב. אז, למרות שאני מוכן להניח שהוא לוחש שם, אל המיקרופון, דברי טעם, אני מוותר על הקריינות. אני אומר לעצמי שאם אחרי כל השנים האלה (ואינספור הבקשות ובעיקר התלונות שאני מניח שהתחנה קיבלה מהמאזינים) הם לא הצליחו לפתור את זה, אז בהחלט יתכן שקרפל הוא לא המחק הכי שווה בקלמר של התחנה הצבאית. זה משהו דומה ליחסי אל תבונתו של גאון הדור - הרב עובדיה יוסף (אם עד גיל 90 הוא לא הצליח להתארגן על דיקציה סבירה, בעיה שכל נער נבון פותר עד גיל 17, אזי מן הראוי להתייחס אליו במידת הסלחנות השמורה לרפי שכל).

פעם חשבתי שיש בתחנה פונקציה כזו שנקראת טכנאי קול. אתם יודעים, אנשים שזה אשכרה התפקיד שלהם (ולצורך זה הם מצויידים בקונסולות ומכשירים עם מחוונים שנותנים משוב, בין היתר, על עצמת הקול). אבל אני מנחש שאם בכל שאר התכניות הטכנאים האלה נותנים עבודה ואילו אצל קרפל כולם, מזה עשרות שנים, נכשלים, יש מצב שאחרי שעושים את הבאלאנס הוא קושר את ה-soundman, זורק אותו על הספה שבפינת האולפן, מתרחק מהמיקרופון, מכסה את ראשו בציפית ועולה לאויר.

פעם כשאפשר יהיה לקלוט רדיו בסמרטפונים, בטח תהיה אפליקציה שתתקן במקלט את הפערים האלה בעוצמת השידור, אבל עד אז, לא יותר פשוט להעיף אותו?

דני, גם אם אחרי שטיפלת בטכנאי, נשארו לך עודפים מניר הדבק, אל תתפתה לנסות אותם בעצמך.