לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2012

יחסים ג'


בהתחלה חשבתי ששיבושי השירים יהוו רק פינה קטנה בתוך הפוסטים שלי. אבל עכשיו אני נוכח לראות שהם השתלטו עליו כליל.

אז בואו ננסה, בכל זאת, להשחיל מדריך קטן.

 

מתכון ללימונצ'לו

אתמול השלמתי את הכנת הלימונצ'לו הראשון שלי. יצא נהדר. היתרון בכך שאתם עושים אותו לבד (מלבד העלויות) הוא שאתם יכולים לכוון את הפרמטרים לפי טעמכם (ר' להלן):

 

* לוקחים כ-7 לימונים גדולים, שוטפים אותם (בלי להסחף, אל תתחילו לקרצף). מקלפים אותם עם קולפן ודואגים לא להגיע עד לציפה הלבנה שמתחת לקליפה הצהובה. הציפה הזו תוסיף יותר מדי מרירות לליקר. את הקליפות האלה משרים בצנצנת גדולה (אותה שטפתם היטב קודם לכן) עם 1 ליטר אלכוהול 96%. סוגרים את הצנצנת (לאלכוהול הזה יש נטיה להתנדף), ומאחסנים למשך כשבוע (אפשר להסתפק גם בחמישה ימים), במקום מוצל וקריר.

 

* בתום ימי ההשריה, מחממים (אפשר להרתיח אבל לא ממש חייבים) בסיר ליטר אחד של מים ביחד עם 100 סמ"ק סוכר ונותנים לתמיסה הזו להתקרר.

 

* בזמן שמי הסוכר מצטננים, מסננים את תמיסת האלכוהל (בשלב הזה היא בצבע צהוב). גם כאן אין צורך להסחף ולהשתמש בפילטרי קפה, בד גזה, או חיתול. אפשר להסתפק במסננת פשוטה. מטרת המהלך הזה היא להפטר מקליפות הלימון.

 

* אחרי שמי הסוכר מצטננים, מערבבים אותם עם האלכוהול ושופכים לבקבוקים אותם דאגתם 'לעקר' דהיינו - לשטוף במים רותחים. אם אתם משתמשים בבקבוקי פלסטיק, העדיפו את אלה עם הפקק הגדול (בדרך כלל יש להם גם דופן עבה יותר) והזהרו עם המים הרותחים - שלא לעוות אותם.

 

* את הבקבוקים האלה שמים במקפיא (חובה) ומשם מיזגו אותם לכוסות 'שוט'.


הבוקר ירד אצלנו ברד, אבל פיספסתי את ההזדמנות לערום קצת השולחן ולתקוע בו את הכוסית.

למה, כי בדיוק התעסקתי עם ברמן ומסיקה. נכון, אני לא לוקח אחריות. זה למה. 

כוונונים

אני לא מציע כאן את המתכון הקלאסי. זאת משום שאני אוהב את המשקאות שלי באוקטן גבוה ולא מתוקים מדי. אפילו לא הליקרים. המתכון שלי מפיק ליקר שרמת האלכוהול בו הוא כ-50%.

 

המתכון הקלאסי נועד ליצירת ליקר עם רמת אלכוהול של משהו בטווח של 20%-30% ורמת מתיקות כפולה משלי.

 

אני ממליץ שתתחילו עם ריכוז אלכוהול גבוה וסוכר נמוך. אחרי שתטעמו, תוכלו תמיד לדלל בעוד מים (המשקיענים יכולים להשתמש, לצורך הדילול, גם במיץ פרי הדר - פומליות, אשכוליות או תפוזים) ולהוסיף סוכר עד שתגיעו לטעם הרצוי. אבל, אל תנסו לשפוט את הליקר הזה מיד לאחר ההכנה. כדי להתרשם ממנו אתם חייבים לטעום אותו היישר מהמקפיא.

כמו כן, אם תדללו את הליקר לפחות מ-40% אלכוהול - אל תצפו שיצמחו לכם שערות על החזה. ואם תגיעו למשהו שהוא דליל מ-30%, אני חושש שהוא יקפא בפריזר (אני לא יודע מהו סף האלכוהול המדוייק שימנע קפיאה במקפיא ביתי - אשמח לקבל את הנתון המדוייק מכם). אם זה יקרה כשהוא מאוחסן בבקבוק זכוכית, אזי הבקבוק יכול אשכרה להשבר ואז תצטרכו לאכול את הליקר במקום לשתות אותו.

 

ואריאציות

אפשר לעשות את הליקר הזה גם עם קליפות של תפוזים, ואולי אפילו אשכוליות. אבל אני עוד לא ניסיתי.

 

כרגע אני בתהליך של הכנת ליקר מפירות עץ התפוזונים (קומקוואט) שצומח בגינתי.


התאריך שעל המדבקה מזכיר לי מתי להתניע את השלב הבא.
בינתיים אני מנער אותו פעם ביום.

 

 אם אגיע לתוצאה טובה, אפרסם גם אותו. השארו על התדר.

 

 

עכשיו אתה חוזר בחזרה

מלים ולחן: אריק ברמן, ביצוע: מירי מסיקה

 

אני מביא לכאן את עקריו של הדיון שהתקיים על השיר הזה בתגובויות של הפוסט הקודם. 

 

אנג'י ביקשה להבין למה התכוון הברמן בשורה 'כשחיפשתי את הדמות שלך בכל בחור שלי כרע'.

 

 אלישבע חשבה שזו בטח שגיאת כתיב והכוונה היא 'בכל בחור שלי קרה'. כי תכלס, זה מה שעושים הבחורים - הם קורים לך.

 

אני סברתי שהנכון הוא 'בכל בחור שלי קרע'. אבל אז אני צריך להסביר איך זה שהקריעה, שאמורה להיות ארוע חד פעמי (כמו לידה, מוות, או האזנה ל'קולה של אמא'), חוזרת על עצמה עם כל בחור. אז שמעתי שיש בחברה החרדית פרוצדורה פלסטית כזו שמשפרת את הסיכויים שלך לשידוך. ועוד שמעתי שהטרנד הזה פופלרי גם ברמאללה ובנותיה (ע"ע מדינות המפרץ). מה שהכי הפתיע אותי זה שגם סבתא חביבה הגיעה, מבלי לדבר איתי קודם לכן, לפרשנות שלי.

 

אבל הגרסה המנצחת היתה של ברמלי שהציע את 'כל בחור של איכרה'. וזאת למרות שיהיה כאן קושי לחשב את הסתברות הסיכוי של הזמרת לפגוש בחור שמנסה לצאת מקשר עם מושבניקית מתל עדשים.

 



איכרה


בחור של איכרה: תראי, אני לא בטוח, עדין לא התגברתי על חנה.

  

מרב אהבה

מלים וביצוע: יוסי בנאי

המקור - כשהפיל אוהב ת'הפילה תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה 

הנכון - כשהפיל אוהב טפילה, תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה

 

אני מודה שהיה לי קשה בהתחלה להתחבר לגרסה הזו שהתקבלה מפועה עד שגיליתי בויקיפדיה שבתקופת הייחום הזכרים (של הפילים כמובן, לא שלנו) 'נעשים קפריזיים ואין לצפות את התנהגותם'.

 


אה, לא, אל תפריעי לעצמך, זה לא את. אני מחפש את החברה שלי - יוכבד. היא נוהגת להסתובב דוקא באיזור התרסריון.

 

קח לך אשה

מלים ולחן: שלום חנוך

המקור: קח לך אשה ובנה לה בית, קח לך, קח לך.

הנכון: קח לך אשה לבינתיים, קח לך, קח לך.

 

ההמנון של גברים שחוששים ממחויבות.

 



אבל שושי, אל תבני עלי יותר מדי, בשבוע הבא אני יוצא למילואים לחמש שנים. איפה? בקולורדו אני חושב.

 

יום יבוא

מלים: דן אלמגור, ביצוע: רותי נבון (מתוך ההצגה 'אל תקרא לי שחור') 

המקור: זאת ידע כל אדם בעמקי לבבו 

הנכון: זאת ידע כל אדם, ועם כלב אבוא

 

למה כלב? כי זה בליינד דייט. זה למה. נכון, כי לפגישה עיוורת לוקחים כלב נחיה, כל אחד את יודע את זה. אבל הפעם אני לא אקח את הלברדור הנחנח של השכנה, אלא משהו חזק יותר. כן, אדקס ונורופן נראים לי שני גזעים מתאימים.

 

אתם מוזמנים לכתוב לי בתגוביות מה הייתם מביאים למפגש עם אורסולה (ע"ע 'אני צנועה בדרך כלל, ואיש אלי אינו נטפל').

נכתב על ידי , 16/2/2012 07:44   בקטגוריות מדריכים, שמועת שוא  
הקטע משוייך לנושא החם: וולנטיין דיי- יום האהבה
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




149,674
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)