היום הבנתי שבעצם יצרתי את הפינה הזו מתוך המגבלות שלי.

כי אם לא הייתי מאותגר דציבלית, לא הייתי צריך להשקיע מאמץ כל כך גדול בהשלמת החורים האלה.                                              

דברים שרציתי לומר

מלים: יעקב רוטבליט, לחן וביצוע: יהודה פוליקר

המקור: אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו, וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות

הנכון: וגם אם לפעמים סעדו מסביב ארוחות

כשקראתי את התחלת הבית שקדם לשורה הזו: חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין, עלתה לה במוחי התמונה הבאה:

רק תזהר עם המזלג הזה, אבנר. שמעתי ששתלי הסיליקון האלה נוטים להתפנצ'ר בקלות.

האימג' הזה עזר לי להבין גם את ההמשך:

ולילות ייסורים לא ספורים
שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי
בדרכי הרעה.

אני? אני מעדיף בטנים עם האלכוהול שלי. אפשר גם חטיפים מלוחים, בהחלט. אבל ירקות?

בלדה על נערי שגדל

מלים: תרצה אתר, ביצוע: צילה דגן

המקור: בל יקרב איש אלי פן תאכלהו האש

הנכון: בא לקרב איש אלי ותאכלהו האש

למעשה אין הבדל גדול במשמעות בין שתי הגרסאות. אז למה אני מביא את זה?

א. כי באמת ככה שמעתי את זה.

ב. כי מצאתי איור שיכול להתאים.

שני מימין: אבנר

עברתי רק כדי לראות

לחן: אפרים שמיר, מלים וביצוע: אסתר שמיר

המקור: כאן היתה סירה ונהר בלי מים, עברתי רק כדי לראות

הנכון: נברתי רק כדי לראות

המקור: לא אין טירה, אל תביט עליה היא איננה

הנכון: לא! אתי רעה אל תביט עליה! היא איננה

ירי (ע"ע כשהמוזות שותקות)

כשאהיה גדול

ביצוע: להקת הנחל

המקור: שוטי, שוטי ספינתי

הנכון: shooti, shooti ספינתי

 פנס בודד

מלים: יוסף דר וחיים גורי

המקור: שמע, ילד, לך הביתה, או אני יורד

 הנכון: שמע, ילד, לך הביתה, או אני יורה

זה ברור שהאיום המקורי לא יעשה עליו שום רושם (ע"ע הוא רץ יותר מהר ממני). ולא שלא ניסיתי. בסוף זה מה שעבד:

את השלום הנכסף יכולים להשיג רק אנשים פרגמטיים (ע"ע הרוצה בשלום - יכון למלחמה)

איך אני יודע שאני לא היחיד ששמע את זה ככה? הנה, רק אתמול אישר בית משפט צרפתי שהפלסטינאים ביימו את כל פרשת מוחמד א-דורה. אז תגידו לי, מאיפה הם שאבו את הרעיון הזה (שאנחנו יורים בילדים) מלכתחילה?

 בוקר יום ראשון

ביצוע: יהודה פוליקר

המקור: לו יכולתי עכשיו לא לראות

הנכון: לו יכולתי עכשיו לא לירות

אז תחליטו - לירות או לא לירות?